שירים

הצער הזה

הצער הזה, הצר,
חותך לו בבשר החי
ומבכה את המבוכה
כחריש עמוק תלמים בחום חזק
לופת את הגרון
ושכחה גדולה !
שואג לו אז הקול
וכמו אומר לי : בואי !
ואילו לי - אין כח ולו גם לניעת עפעף
לומר את המילה הזאת.
כווץ חזק, ריכוך הצליל
ורק אתה,
בניע ראש אחד - יכול -
לא במצמוץ שפתיים,
לא בשריקה חדה
לומר לי : לא נורא !
ואז, אני נרגעת, מתישבת, מתמתחת
מתחשבנת עם הרוך והשלווה שמופיעים
בנחת
ואומרת : טוב !
 
 
זכויות שמורות - יעל גולדמן.

תגובות