זריחה

26/08/03

זריחה

ריחפתי מעל העננים,

עצמתי עיניי לסירוגין,

בתחושה של –

נים ולא נים.

לפתע, נגעה בי יד קלה,

פקחתי עיניי לרווחה.

הביטי לשם לחשה,

לנקודה באופק –

הורתה באצבעה.

"וָאוּ" -

 קראתי בתדהמה,

למראה התמונה המדהימה –

שבדרכי נקרתה.

לא ביד אומן, בצבעי פסטל –

צוירה.

לא ביד אומנית בחוטי זהב ואודם –

נרקמה.

רק השמש העולה, בקרניה הנשקפים –

מבעד לעננים.

צבעה את האופק, בצבעים מרהיבים.

ראיתי יצירה, נוראָת הוד –

בעוצמתה.

ראיתי זריחה.