"מורה לחיים"

המורה סימה (נתניה -1953)

היא הייתה

שם בשבילי

היא כנראה חיכתה לי

ילדה קטנה וביישנית

לא יודעת עדיין

 עברית!

כבר בארץ שבעה

חודשים שהתה

ובבית עברית –

לא מדברים

לקרוא עברית-

היא לא רוצה

בית ספר -

בפעם שלישית מחליפה.

ופתאום,

בקול רך ואימהי

מלמדת היא אותי.

מראה היא לי

דבר זה –דבר אחר

ומסמנת לי –לאט

לא למהר...

ומושיבה אותי

ליד ילדה - זהובת שיער

ועדינה -

שאותי - היא מבינה

כי גם היא

הייתה עולה חדשה

והשפה  היא לא ידעה

רק לפני שנה!

והמורה –בשיעורים עברה

ליטפה  זרועי,

ואמרה שלא נורא

אם לא אדע,

גם מחר את התשובה.

כי יודעת היא בבטחה –

שעוד יומיים

כן אדע!

וכך היא עודדה

וכן היא גם עזרה

ונתנה לי תמיכה.

וכן גם חברה,

כי הילדה שלידי

עזרה בשיעורים

גם היא.

ובתוך חודשיים –

לא הייתה עוד בעיה

ועברית – הפכה שפה

כמו וותיקה !!!

בחשבון  ובתורה,

במולדת ומלאכה –

הבנתי הוראות אפילו,

והרגשתי תלמידה

טובה ו"חרוצה"

כפי שאז הדבר

בכיתה נקרא !

לא אשכח את המורה

"סימה" שמה.

חיפשתיה –לעת זקנה

אך לא הייתה-

שם בנמצא.

אצלי בלב –קיבלה

פינה

שלעולם –לא נמחקה!!!