תנו צ'אנס לחירות

לבבות דואגים,

 סיפור חיים שנתקע.

שם הרחק, יושבת משפחה שלמה,

 מצפה,

לפיסת מידע או לתקווה

לראות את ילדם,

 שזה עתה נולד

או לחלופין,

 עושה צעדו הראשון לבד

פוסע אל החלום, במציאות

עדיין לוחשת לו המלחמה

מחכך בעיניו להתגבר על האפלה

ואמונה,

שאולי זו תהיה שעתה האחרונה.

לשבויים נקרא דרור

דרך שיר מזמור

ביחד נפרוש ידיים,

בתפילה

ויפתחו שערי שמיים

וישובו הביתה,

לאימא מחכה.

לו יכולנו,

מבעד למסך שתיקה

לתת  לשבויים,

להביט נכחה

הלוואי,

ודווקא ביום הזה,

משהו משלהבת הלבבות הדואבים,

יהבהב גם בלבם של מחזיקי הבנים.

לו יכולנו,

לשאת תפילה

להבטיח

כעת חיה ואתם כאן.

אזרו  אומץ ליבנו איתכם

עוד יבוא היום אתם איתנו גם כן

פדיון שבויים, ללא תנאים

ללא משחקי יוקרה

ללא חישובים עד בלי די

וויכוחים שהיו לזרה

ממעמקים יקראנו

תנו יד, אחים אנו

קולם לא ישמע בהמולת השגרה

רק האם בוכייה,

ואב עוצר נשימה

בזמן, שכולנו מכחישים את עוצמת השתיקה

לא רצון אלוהים

בטח לא כנפי מלאכים

אנשי רשע, למגע

ברצונם, רע העולם בוער

אנו רק מקווים

יצר אדם, חיה

יעלם לימים

בני אדם אנו

לא לשווה נולדנו

עם בעם נלחם

לא רצון הגורל, חתם,

לכלוא נשמות אדם.

אימא מחכה

ואימא בוכייה

לנו, לכם לב

ואותה תפילה

סיפור שנמשך, לא די

עד מתי אלוהים, עד מתי

אז, תנו צ'אנס לחירות,