יצירות אחרונות
מבט אל ילדותי בצל הורים ניצולי שואה (0 תגובות)
מרים מעטו /שירים -05/05/2024 22:16
מעשר זיכרון (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -05/05/2024 18:14
הַחַיִּים יָפִים - עפ"י סִרְטוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְטוֹ בָּנִינִי (3 תגובות)
אביה /שירים -05/05/2024 17:38
הִזָּכְרֻיּוֹת / תִּתְאַכְזְבִי, / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/05/2024 14:29
מפלה (1 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/05/2024 07:50
שִׁיר הוּא לֹא רַק צוּרָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/05/2024 02:38
אי אפשר עוד (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/05/2024 22:19
סיפורים
חיוך אחרוןחייכת אלי כשהסתכלתי עליך במבט חולה ונטול חיים. חייכת אלי כשחייכתי אליך, כאילו רק ביקשת שאבוא, אליך, שנפתח בשיחה, שאספר לך את כל מה שעבר עלי היום,אתמול, בשבוע האחרון. המוסיקה הרועשת הכניסה עוד רוקדים לרחבת הריקודים, כך נקרע החוט אשר גישר את מבטי אליך. קשר העין נעלם וחיפשתי אותך, חיפשתי את החיוך שלך, הכל כך שברירי, הכל כך דורש שאבוא- ונפחת בשיחה. לא חזרת לחייך, גם לא אחרי שנגעת בכתף שלי והבטת עמוק לתוך העינים שלי. כך במבט החודר הזה, כששנינו לא מפנים אותו לאחור או לצדדים, עמוקים במבטים, האחד לתוך השני, יצאנו מהמועדון, לא זכורה לי הכרות איתך, נדמה כאילו יש ביננו הכרות של כמעט שנה, כאילו שהכל כבר ידוע לי עליך, נדמה שכך היתה גם ההרגשה שלך. הסיבוב היה שקט, לא הסתכלתי עליך עוד, לא הבטתי בתוך עיניך. לא שמתי לב מה הולך אצלך, לאין מופנה המבט שלך. צעדנו שנינו דוממים ושקטים.
הבנתי שכיוון ההליכה תלוי רק בי, הובלתי אותך לפינה החשוכה שבלב העיר, אין פה אף אחד, חשבתי לעצמי, וזה בדיוק מה שמצאתי, הסתכלתי עליך, המבט הפך למבט מפוחד, כאילו שרצית ללכת משם, "לא רוצה עוד להיות פה, לא איתך"- רצית לאמר לי, אבל האגו תפס אותך בכל הכוח, הרגשת ששיש לך יכולת לגבור על כולם, כך גם עלי. השקט ביננו הפך למתח, המילה הראשונה יצאה מהפה שלי- כשנעצרנו ועמדתי מולך, והתקרבתי אליך בגישה הסמכותית והשולטת שלי, כשהפה שלי החל להתקרב לפה שלך, יכולתי לשמוע ממרחק את דפיקות הלב שלך כשהתחלת לחבק אותי, יכולת להרגיש מרחוק את הנשימות הכבדות שלי, וכך, בלי שנגענו האחד בשני ביקשת ממך רק להרגיש. כך קברתי את החיוך שלך, בלילה ההוא, בשקט שנחרט בראש שלי, בהאנחה שלך כשהסכין שלי נכנסה אליך, וזה מה שרצית, מה שגם אני בחרתי בו, כשביריה אחת אחרונה הדם פרץ מתוך הראש שלי והפגישה הבאה שלנו- תהיה בגן עדן. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |