מעשה כשפים [מונולוג]

אתה מאמין בכשפים?

כי אני מכשפה. כן, מכשפה.

בוחשת שיקויים, מערבלת ריחות וטעמים שנויים במחלוקת ויוצרת זן חדש של צורך.

הייתי מציעה לך מעט, אך אתה עקשן כפרד ורחוק כשמש כך שאינך נוטה להתקרב ולו במעט למרחב הקדרה שמדיפה ריח כשלי.

מה יש שם בקדרה?

הו, איש יקר שלי, בה נמצאת האמת האמיתית..זו שהסרת מעינייך. בה תלויות, כעלים על העץ, פיסות פיסות של רוח מתחדשת.

לעיתים אני מוסיפה תבלינים חדשים, מפזרת בריקוד מתלחש מילים שכבשו לא פעם לקוחות שביקרו בחדרי. הו, אם רק היית שומע..אם רק היית שומע אותי לוחשת אותן בקול הצלול שאני לובשת בין ערביים..אז היית מבין מדוע קראו שמי למכשפה.

הם אומרים שיש לי בעיניים את המבט הזה שצריך בשביל כישוף, יודע? אבל אתה, כמו שהזכרתי, רחוק ממני מרחק גלי אוקיינוס מיבשת ללא חוף. מבט עיניים נתת בי פעם עד פעמיים, וגם אז לא היה בך החופש כדי להכנס לחדרי.

אתה הרי יודע, שבעת בה תדפוק על דלת החדר, אני ארוץ לקראתך ואברך לשלום. אך נכון לעכשיו אתה מעדיף , כך נראה, להמשיך להביט בי מחלון המטבח. להביט בי מכינה שיקויים נסתרים, לוחשת מילים ארוכות ורוקדת למול אש מרצדת. מעדיף לחשוב שאתה יודע אותי, אך לא לבוא בידיעה האמיתית- משום הפחד לגלות משהו טוב.

הרי אתה חסיד של הכאב והצער, ומי כמוני מבינה זאת עד עומק, ואינך משלח ידך במה שיכול לערער את האשליה השלווה שלך. במיוחד אם זה בא בדמות מכשפה שכמוני..

אז אני לא קוראת אליך שתבוא, כי פעם קראתי והפנת מבט, כעת אני רק מקווה שכבר תבוא השעה בה תתמלא בסקרנות עד לשד נשמתך ולא תעמוד בדחף, שאני מתפללת שקיים בך, בדחף שנפלו לו כולם לפניך.

אתה מאמין בכשפים?

מאמין בסודות גדולים של נסתר שיש לגלות?