שירים

עלי כותרת,
עלעל אחר משנהו,
חלקם מיתמר אל עבים, אל שיר מנוכר- - -
יתרם,
על מדרגות המרפסת, ובוגונוויליה מהססת
מעטרים
שמלת מחול מנוקדת.
לאמיליה, שתי קוקיות, קוטפת עתיד בשאלות
ואת מה שנותר מניחה בין דפי צלופן,
שוכחים מאהבים, מניינם.
אי שם, מבין חפות כפות ועשב
מלודיה
משחקת עימה תופסת.
למרגלות סלעי רקפות. וכתם- -

מלודי אמילי

תגובות