על דייג ואוניה

ביום חורף לא קר ולא חם 

דייג יצא להפליג לאי שם

הים התחיל תכול ורך

כפלטה לפניו נשטח

האונייה קטנה עשוית עץ

הדייג לצאת למסעו חפץ

למצוא דגים לרוב

זה מה שיעשה לו טוב 

הדייג נפנף בידיו בשלום

והדרך נפתחה בפניו בצהרי היום

החלו להתאסף עבים פתאום

והרוח איתנה החלה לנהום

גלים גואים החלו להתרגש

והדייג לחזור הביתה בבטחה ביקש      

פתע פרץ נחשול עז

והדייג באונייתו נאחז

החלה להיווצר סופה ממש אימת הים

אך הדייג יידע כי ייצא משם

גם אם אונייתו לא תחזיק מעמד

הוא אינו פחד

האונייה לא יכלה לסופה

כי אותה טרוף טרפה

התנפצה היא לשברים

גם דברים כאלו לפעמים קורים

הדייג שחה חזרה לחוף

אך ידע כי זה בכלל לא הסוף

יומם וליל הוא עמל

השקיע את כל כספו הדל 

האונייה הייתה מוכנה

כעבור יומיים ועוד שנה

אל הים הפתוח הוא שב

אין מה לעשות את זאת אהב 

וכך הוא מפליג גם ביום גם בליל

שמח, מאושר וצוהל

כי שב הוא אל הים הגדול

והרגיש שיש לו בחייו את הכול