סיפור בהמשכים (ניסיון השיטה שהוצעה)

את דני הכרתי לא מזמן, היתה זו משיכה ממבט ראשון. במיוחד אני אומרת משיכה ולא אהבה, כי בהיבט לאחור הקשר הזה הוא טעות.
הכרנו במסיבה ולאחר שלגמנו קצת ביין ושוחחנו על דא והא, דני הוביל אותי למרפסת. הוא רצה להגיד לי משהו. כבר הייתה לי הרגשה לא טובה, אך החלטתי עדיין לבוא איתו. הוא היה כה נאה, כה שנון, כה סקסי. עדיין

הייתי בהלם כשאמר לי את מה שאמר "מכאן ואילך דרכנו לא תפרדנה עוד לעולם," הוא אמר, וידע על מה הוא מדבר, ברגע הראשון ראיתי בזה מחמאה: אהבה ממבט ראשון. כמו גורלנו נקשר יחדיו: שלו בשלי, שלי בשלו. ואכן, השבועות הראשונים נראו בהחלט כאידיליה לכל דבר. כל מה שקרה בינינו נראה כמו חלום. עד לאותו יום, הייתי סתם אחת שלא מתחילים אתה, ומי שבכול זאת ניסה, לא התאים לי. סוף סוף יש מישהו שרוצה אותי, ואוהב אותי בזכות מי שאני, ולא בזכות שום דבר אחר. רציתי לספר לו את אשר על לבי, אבל... הייתי נבוכה. לא ידעתי איך הוא יגיב. רציתי לספר לו על המחלה הנדירה שלי, אבל פחדתי שהוא ייסוג. שהוא לא ירצה לראות אותי יותר. התביישתי. לכן שתקתי...