מבט המרפסת

בזמן הזה אקטוף לי את מנוחתי מהכוכבים

אלך עם גלימת התשוקה המקושטת

כאן על המרפסת

אסתכל בכוכבים

 פעם כשהיה פה טוב הם היו  קרובים

עכשיו הם שם והם כל כך רחוקים

כשעיניים יסגרו אני יהיה איתך

אקטוף את הרגע הזה מהשקט העגול

אנשום את ריחו ולחלום אני אצלול

בזמן הרחוק הזה שאני בו

בזמן הזה שכבר לא יהיה לי את מנוחתי לקטוף

והכוכבים כבר חדלו מזמן להגיע אל סף מנוחתי על המרפסת

ואספתי בבכי עירום את רסיסי המחשבה

ושוב המרפסת מתכדרת ככדור

והשקט העגול והשקט האפור

ושוב עייני נעצמות.

ושוב לחלום אני אצלול

אקום בזמן אחר

אקום והכוכבים כבר לא שם יותר

אקום וכבר לא אוכל לקטוף את מנוחתי אך אנסה בלי די

אקום לזמן אחר לשקט המורעל

אקום לשקט אפור שקט מעגל

היא לא שם היא לא הייתה שם מעולם

תמיד עייניה צפו בי במבט המרפסת שקיים בתוכי

מבט המרפסת שקישט את גלימתי