מכתב שלא נשלח...

לפעמים אומרים שהזמן הוא התרופה לפעמים אומרים שהמרחק ישכיח את כל הכאב שבליבך אך אם הזמן הכאב גודל ואת ליבי יותר שובר האם אהבה זה שם של מחלה והאם לאהבה יש בכלל תרופה והכאב הכי גדול שחרוט בליבי זה צלקת שאני נושאת אותה איתי האם לכל השאלות האלה יש בכלל תשובות אבל עד שלא נמצא את התשובות גודל יותר הצער שבתוך הלב כי אותך אני לא יכולה לשכוח אתה עמוק בתוך הלב אבל הגורל הפריד בינינו וצריך לפעמים לוותר על המון דברים אבל אני מרגישה שבגלל שעלייך ויתרי אין כבר טעם לחיים מרגישה חנוקה מכל המצב מרגישה אבודה זה כואב כל כך רוצה אותך קרוב אליי הכי קרוב שיש רוצה לחבק אותך ולנשק אבל לפעמים עוברים פרק בחיים מה שעובר עליי שמרגישים כבר מפורקים מהכאב ומהצער מכל הבחינות אני מרגישה שאני טובעת בתוך ים של דמעות ים של איסורים וכמה שאני יכתוב אי אפשר לבטות את הכאב במילים למה אלוהים למה כך קורה למה המצב לא משתנה למה הוא תקוע לי בלב למה המשבר הזה כואב קשה לעבור אותו לבד שאף אחד לא מבין בדיוק מה שעובר עליי עכשיו אנא עזור לי אלוהים אני מרגישה את חיי אבודים על תעזוב אותי לבד אני מרגישה מחנק מהחיים אני מרגישה כמו הגלים שעולים עולים אבל בסוף נשברים וסוחבים איתם את החיים אבודה אני בים של דמעות בים של איסורים ואגם של געגועים שיחזור אליי שאני ימצא כבר את הפתרון כי כבר קשה לישון ורק לחלום שהמציאות לא עוזרת אני נשברת אני שבורה אני נגמרת כל מילה מסמלת עוד דמעה אך הדמעות לא ניגמרות ואין להם סוף אולי יבוא יום והכל יעבור והחיים יחליפו את צבעם השחור מקווה שהיום הזה יגיע ויעזור לי להכריע יעזור לי במה לבחור כי בינתיים הכל מאורפל בלב ואפור!!!
המרחק מקשה עליי תחזור אליי אני רוצה אותך בזרועותי===>מוקדש לאחד והיחיד ששמו חרוט בליבי...
מאיה!