אם כל השפות

חייב לומר שגם המבנה שלה, תבנית החריזה - ממש עפ"י כללי הסונטה הפטררקית.

וכמו כל סונטה ראוייה יש מעבר תימטי בין הקוורטט לבין הטרצט.

אם הקוורטט מציג את "אם כל השפות" שהיא המוזיקה, הנמצאת בין המלים ופועלת עפ"י חוקיות כתב התווים, הרי הטרצט מציג את היסוד היותר רחב ומלא - "החיים".

אז המוזיקה היא הבסיס האובייקטיבי, הנצחי מאחורי כל שפה [אני מניח שגם שפות לא אנושיות, לא מילויות או ווקאליות], האדם והעולם משתמשים בה או היא נהגית דרך פעולותיהם, רגשותיהם.

שיר כזה מזכיר לי הבסיס האידיאולוגי-הפילוסופי של רודולף שטיינר שנשען כמובן על פיתגורס, מוזיקת הספירות וראיית העולם כהרמוניה צלילית.