לזכרה של נעמי שמר

שיר קינה לזכרה של נעמי שמר
לנעמי שמר/זמר האחת והיחידה
כאן התהלכת בנינו כאגדה
השארת ארץ שירה פצועה ועזובה
ומכנפי המלאכים צופה עלינו כבר שנתיים באהבה

הוי ארצי מולדתי, הלחנת לארץ שכה אהבת
כבר שנתיים רפה הקול לקונן את שכאן עזבת
לו יהי, חוקקת בלב כולם
מורשת שלמה לך תשא מבט תשפילו וכאן תידם
חבלי משיח, הגיעו איתך בשירייך הרבים
וכעת שמי הרקיע להם בנחת מלבלבים
התחדשות, שרת לעם לשעתו שתהיה אחרי החגים
שעת אהבה חדשה שתחזיר את יופי הרגעים
אסיף, למעשים המילים והאותות אל היבול
ולפריחה לזיכרונות קיץ שחלף בטרם עת, לקראת פני המבול
ללחם האוהבים, זרעת נחמה בין הכוכבים
זיכרון הצעדים הלחישות אל פני הרגעים שאלייך כעת יהיו דואבים
פועלי הבניין, ישירו לך את אהבתם כעת מתכלת המרום
בחסרונך, הלב החם לא יפסיק בחוזקה אלייך לפעום
סרנדה, יפצחו אלייך מן החלון הכי גבוה
רוצים אנו רק עוד קצת בך לנגוע
שלג על עירך, שתצבע בין זרועותייך לבן
המילים והלחנים נצבעו בשלוותך ממש כיד אמן
ירושלים של זהב, לדורי דורות יהיה שיר הנצח
עם שיר כזה מפעלך לעדי עד לא ישכח
על הדבש ועל העוקץ, על כל היופי והתום
מהאל ביקשת שישמור, ועכשיו את שומרת במקום
אל בורות המים, הלכת באהבתך אל המעיין אשר פעם לו בהר
למצוא לך מי מבוע מי תהום ומי נהר
לא היה לך רגע דל, רצת התרוצצת עשית הכול
לא עייפת התגברת בעוז על כל מכשול
חורשת האקליפטוס, שרת לחוף הירדן למימי הכנרת
כעת בין עלעליה, הרוח את שירתך במרגוע מזמררת
עוד לא אהבת די, השיר שליווה אותך בכל שנותייך
בענווה השאיר אותך תמיד בתפארת עלומייך
עיר ואם, לתוגתך שאין לה שם
שלווה ואהבה לא תדע היא, כי בחסרונך אין מי שיתנחם
סימני דרך לחזור, אל ביתך שכעת לנו אבד
לנצח לא ידע העם מרפא לעולמי עד
הו רב חובל, הספינה חותרת אל הנמל שבעת הקרבות
אך היא תגיע אל היעד בלעדייך המובילה שבין המשוררות
עצוב למות באמצע התמוז בדגלי הקיץ שאל על נישאים
דווקא בשפע טנא הפירות הניתנים
ובשיא הקיץ, בתמוז עזבת אותנו ואנו תפילה אלייך מתפללים