שירים

מִתְּהוֹם אֶל אוֹר - לבמתהדיון

מִתְּהוֹם אֶל אוֹר

בְּרֵאשִׁית יָמַי, בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה,
נַפְשִׁי מְבֹהֶלֶת, בְּלִי תֹּאַר וּדְמִי,
וְהַלֵּב גַּם הוּא – תֹּהוּ וָבֹהוּ,
מְבַקֵּשׁ נְתִיבָה, לִמְצֹא אֶת שְׁמִי.

 

חֹשֶׁךְ פָּרוּשׂ עַל פְּנֵי תְּהוֹם מַחְשַׁבְתִּי,
מַעֲמַקִּים רֵיקִים, כְּאֵבִי הַגָּדוֹל,
אַךְ נִיצוֹץ חָבוּי, כְּרוּחַ אֱלֹהִים,
מְרַחֶפֶת בִּי, מְמָאֶנֶת לִפְּוֹל.

 

הִנֵּה הִיא נָעָה עַל דִּמְעוֹתַי,
רוּחַ שְׁקֵטָה, מְחַשֶּׁבֶת מָסוֹל,
וּמִתּוֹךְ הָעַרְפִלִּים וְהָאֲפֵלָה,
קָרָאתִי בַּצַּר, בִּקַּשְׁתִּי מְחוֹל.

 

וַיֹּאמֶר קוֹלִי: יְהִי אוֹר בִּלְבָבִי,
וַיְהִי אוֹר, מֵאִיר נְתִיבָה,
וָאֵרֶא כִּי טוֹב הָאוֹר הַנִּגְלָה,
הַמַּבְדִּיל בֵּין חֹשֶׁךְ לְבֵין נֶחָמָה.

 

נָגוֹהּוּ שְׁמֵי הֲבָנָתִי הַחֲדָשָׁה,
הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל קֵץ הַשְּׁמָמָה,
כִּי מִתּוֹךְ תְּהוֹמוֹת הַבְּכִי וְהַמֵּצָר,
בָּרָאתִי בִּי תֵּבֵל, מְלֵאַת נְשָׁמָה.
~

 

עֲבוּרִי, פְּסוּקִים אֵלּוּ מְיַצְּגִים אֶת רֶגַע הַבְּרִיאָה הָאִישִׁי שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בְּכָל פַּעַם מִתּוֹךְ נְקֻדַּת שֶׁבֶר, בִּלְבּוּל אוֹ רֵיקָנוּת. הַתֹּהוּ וָבֹהוּ אֵינוֹ סוֹף הַפָּסוּק, אֶלָּא חֹמֶר הַגֶּלֶם הַהֶכְרֵחִי שֶׁמִּמֶּנּוּ צוֹמֵחַ הָאוֹר, כַּאֲשֶׁר רוּחַ שֶׁל הַשְׁרָאָה, אֱמוּנָה אוֹ כֹּחַ פְּנִימִי מְרַחֶפֶת מֵעַל הַמַּיִם וּמְנִיעָה אֶת הַשִּׁנּוּי.
~

                                                                                                                                                                                                                              בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃  וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃


תגובות

דני זכריה / בָּרָאתִי בִּי תֵּבֵל, מְלֵאַת נְשָׁמָה / 20/06/2026 16:15
שמואל כהן / מתוך התהום והחושך יכולים להיוולד כוחות חדשים, אמונה ויכולת לברוא את עצמנו מחדש. / 20/06/2026 16:28