תזדיינו כולכם!!
אתם לא שומעים אותי????
לא.
אף אחד לא שמע ואני יכולתי להרגיש את הרצון למוות מהיר מכרסם לי בקצות האצבעות שאפילו בהם נעלמה התחושה.
מישהו שכח אותי.
הכל מסביב זר. אין לי מישהו שאפשר לגשת אליו?
"כמה זמן הוא פה?"
"חודש"
"חודש?" היא חוזרת אחריה.
"חודש??" אני צורח מבפנים. זה לא שבוע? הם כמובן טועים.
"מתי הוא יתעורר?"
"אין צפי"
"אין צפי?" היא שוב פעם חוזרת אחריה.
ואני חוזר אחריי שניהם.
"אין צפי? היייי מדובר פה בחיים שלי, לעזאזל! "
"מתי בדיוק התאונה התרחשה?"
"תאונה? מתי עשיתי תאונה ?"
"התאונה התרחשה בלילה של ה-22 לדצ' בשעה 3:30 לפנות בוקר"
"מה הקרבה שלך אליו?"
"אשתו"
אשתי?
"מתי נחתת?"
"לפניי 3 שעות."
מי זו האישה הזו שקוראת לעצמה "אשתי" איפה אני נמצא לעזאזל?
"אני רוצה להעביר אותו לישראל"
"אין שום בעיה את צריכה לבוא איתי למלות טפסים"
לישראל? באיזה ארץ אני נמצא? אולי היא מתחזה? אני לא זוכר את עצמי נשוי.
"אווו איזה ילד מתוק ויפה, זה לא בדיוק מקום נעים להביא אותם את לא חושבת?"
"הוא התעקש לראות את אבא שלו. הוא פשוט לא הפסיק לבכות כל הזמן הזה שהוא נעדר"
אני מרגיש שהדופק שלי נעלם .
לא יכול אפילו להרגיש את הנשימות שלי.
בא לי למות !
עכשיו אני יכול לומר שאני בהחלט רוצה למות !!!
מי זו האישה הזו שרוצה להעביר אותי לישראל בעוד אני גר כבר 8 שנים בניו יורק , טוענת שהיא אשתי ושאנחנו חובקים ילד שמתגעגע אליי נואשות????
אני לא יכול לעשות כלום?!!!!
"פיטר כ"כ היה שמח לדעת שהוא פה"
"אני בטוחה שהוא יודע שהוא כאן" האחות אומרת לה במבטא בריטי כבד .
"פיטר???" שמי הוא לא פיטר!!!
אני דניאל ! היייי אתם שומעים אותי שם??? אני דניאל וייס ! אל תתנו לאישה הזו לקחת אותי. היא בטח מתבלבלת ביני לבין אחר. אני דניאל וייס!!
"בואי אחריי יש כמה דברים שאני רוצה שתקראי לפני העברתו מפה לארץ"
"אני כבר אחרייך אני רק רוצה לתת לרוי לראות שוב את אבא שלו"
היא מתקרבת, אני שומע צעדים קטנים מתלווים אליה לא מתואמים עם צעדיי הענק שלה, מקישה בעקביה בחוזקה כאילו יום הדין קרב.
הבושם חמצמץ באופן אוורירי מתקרב אליי ואני מחמיץ פנים כאילו משהו מציק לי.
איפה אותו בושם מתוק שהיא הייתה מתעטפת בו כל הזמן הזה שהיא הייתה מביאה לי את אותם נרקיסים רעננים ?
ואם אכן זו היא , אייך מסתדר שהיא נחתה לפניי 3 שעות ? את הנרקיסים הייתי מריח בכל יום!!
אכן כך או שתחושת הזמן נעלמת אף היא ומה שאני יוצר זוהי פנטזיה ?
"הנה אבא ..."
אני מרגיש גוף קטן יושב על מיטתי, ואני רוצה להעיף אותו מהמיטה.
היא שוב מלטפת אותי , האישה הזרה הזו.
יש לה מגע עדין , ריח קרם גוף עדין מריח מידיה, אני מרגיש נסחף לריח שלה כאילו הייתי שיכור.
אני בטח חולם!
זה לא קורה לי!
הילד מנשק אותי על לחיי ולוחש לי באוזן : "אבא תתעורר ! אני אוהב אותך "
"מה אמרת לאבא באוזן?"
"זה הסוד שלי ושלו"
"טוב בוא , נלך עם האחות הנחמדה לסדר כמה דברים בכדי שאבא יהיה יותר קרוב ואז ותוכל ללחוש לו המון סודות בוא ילד שלי. עוד מעט נחזור לאבא.."
