חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ / אילנה. פ. ©

תודה צביקה יקר. 
התקווה נמצאת במקלט, מתישהו תצא לאור השמש.

.

רגיש-רגיש. ונוגה. ומתוך השלמה.

יש לה מחיר, למודעוּת להיותנו בני חלוף. 

תודה רבה-רבה, וברוכה השבה, יקירתי. <לב>

רבקה

---

תודה רבקה יקרה,
2026 עדיין לא היטיבה עימי והשורות נבראות במשורה ואני מודה לך מאד על העידוד. }{ }{  

הרוח היא המניעה את המפרשים כך כתב ביאליק ואת מניעה את שלך. כך בשירה. ואנו העדים לה משקפים את היותך. כל זאת בחרישיות, בשקט. 

גם האימורטליטי של היצירה והשירה בכלל זה - מצויה כאן בשירך המצוין. 

התחברתי מאוד מאוד לדברים. 

ההשלמה, אותה הזכירה רבקה ירון בתגובה הקודמת נובעת מהידיעה, שהיצירות שיצרנו ישארו [נקווה כך] גם אחרינו. 
תודה רבה גלי יקרה על המילים החמות שלך.

הסוף - אינו, בהכרח, חידלון.

גם לאחר שנסתם הגולל, השיר נישא ברוח.

והוא-הוא הזיכרון של היות בינינו.

באמונתי, הגוף נושא את הנשמה ובסיום תפקידו משתחררת הנשמה וחוזרת אל ביתה הנצחי, בהותירה אחריה את יצירותיה.  תודה בבר1 על תגובה מעמיקה.

זה נהדר מה שכתבת.

ש"י עגנון כתב בספרו "לפנים מן החומה"

"בת לווייתי זו הנשמה. לפנים מן החומה, זה מקום משכנה ומקום חיותה."
והוא מוסיף: "לא נשתייר אלא לפרש עוד פירושו של בן לווייתה של הנשמה.
בן לווייתה של הנשמה זה הגוף שנעשה נרתיק לנשמה, ואני הוא הגוף ואני הוא הנרתיק..."

תודה גדולה לך, על הבאת הקטע מספרו של ש''י עגנון.
עגנון, בהיותו איש מאמין, מתאר את האדם כישות כפולה: המעטפת [גוף] ונשמה [מהות פנימית] והאדם האמיתי הוא זה, שמצליח לחבר בין השניים.
על פי תפיסתי, הגוף [קליפה] חשוב רק במשך מסע החיים הפיזי ולכן  לטעמי, קיימות אופציות שמייטיבות עם כדור הארץ, כדי להודות לגוף ששירת אותנו בקיום הגשמי. 
נראה שגלשתי מעבר לכוונתי, ועדיין מודה לך על השיח בינינו. 
סופ''ש שקט ורגוע לכולנו.  

את רואה את עצמך כרוח וכשיר , נוכחות עדינה וחולפת שנגעה לרגע בחיי אחרים. כמו רוח קלה או מנגינה שנשמעת לרגע ונעלמת, גם זכרך  יישאר לזמן קצר אך עם בוא הסתיו והזמן החולף, הזיכרון יתכסה לאט בשכבת השכחה.

חיינו ונוכחותנו בעולם לעיתים קצרים ושקטים, אך גם מגע קטן ועדין בלבבות אחרים יכול להשאיר הד עדין , גם אם הזמן מכסה אותו לבסוף. 

יפה ומרגש כתבת אילנה יקרה

שבוע טוב ושקט ושהשמע בשורות טובות.

שמוליק

התגעגעתי לתגובותיך החכמות. תודה, שמוליק יקר, על מילותיך המפרגנות

מדוייק.

תודה רבה א.שמואל

את הרוח ובבוא הסתיו תכסה שמיכת העלים היבשים חרש את זיכרון היותך ביניהם. תודה רבה לך אילנה היקרה, ערב טוב ושקט.

תודה דני יקר.
האדם חי כהרף ומעשיו נשארים אחריו, לנצח.

תודה לך אביה אהובה. סופש שקט ורגוע }{ }{

אהבה טהורה שכזאת

מדוייק אדם יקר,
הכל מתחיל באהבה ומסתלסל הלאה לאורך הדורות שיבואו.