סוֹפְרִים לִי

יפה ומרגש: כמו כל אדם חשוב לך שיספרו אותך ולא יספרו כמה פעמים... תודה רבה לך בר היקרה, שתמיד יספרו אותך ולא כמה פעמים. שיסתכלו על הפנימיות שבך. זה קשר בריא. ערב טוב.

הִיא נִכְנֶסֶת אֶל בַּיִת שֶׁלֹּא שֶׁלָּהּ,
וְהֵם פּוֹתְחִים לָהּ דֶּלֶת בְּלִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת.
רוֹאִים אֶת לִבָּהּ לִפְנֵי שְׁמוֹנִים אֶת צְעָדֶיהָ,
מְקַבְּלִים אוֹתָהּ כְּמוֹ רוּחַ רַכָּה בַּחַלּוֹן,
וְהִיא יוֹדַעַת – כָּאן הִיא שַׁיֶּכֶת בֶּאֱמֶת.
 

אהבה וקשרים אנושיים אמיתיים אינם נמדדים בכמה פגישות, טובות הנאה או "ספירות" חיצוניות – אלא בהכרה, בקבלה ובחיבוק פשוט. מי שאוהב באמת, לא "סופר", אלא פשוט רואה אותך כפי שאתה ונותן לך תחושת שייכות ומשפחה.

תודה בר על הוידוי בעזרת השיר.

שבוע טוב ושקט ושנשמע בשורות טובות 

שמוליק

באמת שאני לא צריכה שכולם יאהבו אותי כל הזמן. רק שאנשים לא ישפטו אותי בלי להכיר אותי ובלי לדעת עלי כלום. אני פרסונה אנושית. לא בוט אינטרנט.

אנחנו יוצאות לשבת עם חברים עד עלות החמה או עד צאת הנשמה. שיהיה ערב נעים.

זה החשוב מכל. שסופרים אותך. ואת עצמך לא סופרת ולא מונה את החוויות, אלא שמה דגש על המהות. אותה אכפתיות מיוחדת שהיא המהותית.  

אני מבינה!

מבינה את הרגשת הרווחה על שסופרים אותך! האנשים החשובים לך. המשפחה בה בחרת-לא זו שלתוכה נולדת
ואת חופשיה!

רק אושר, בר עקרה! רק אושר! 

לא מחליפה את המשפחה שנולדתי לתוכה. חיי אינם חיים בלעדיהם. אלא בחרנו לחבר שתי משפחות נפלאות לאחת. האמת, הכי מאושרת אבל גם מתה מפחד, ולכי תיישבי את הקונפליקט הזה.

לכן השיר הוא ביקורת על ההתנהלות באתר הזה. אנשים מצפים ממני להיות הם, ולא מבינים שאין לי כל הזמן שבעולם לקשקש כאן תגובות, ובמצב הרגשי שלי, האתר לגמרי לא בראש מעייניי. אנשים שלא מכירים אותי דורשים לדעת "למה את לא מגיבה" כאילו אני חייבת למישהו הסברים על החיים הפרטיים שלי, ומטיפים לי על "עקרון ההדדיות". הייתי רוצה שיתייחסו לשירים שלי ותו לא. אבל אם מודדים אותי לפי מספר התגובות, אז תודה אבל לא מתאים לי. אנחנו יוצאות עכשיו לשבת עם חברים ואני מעדיפה את החברים שלי במקום לשבת כאן על הלפטופ. אז שיאכלו לי את הלב אם זה מה שיעשה כאן את הערב.

נסיתי להבין ונדמה לי שכוונתך שהם לא דנים אותך. בהצלחה.