שְׁלוֹשָׁה בָּנִים / מֵאֵת יְהוּדָה עַמִּיחַי /

מעורר תהיות, נוגה: לאברהם היו שלושה ילדים. ואף אחד לא שמע על הבן השלישי שלו - יבכה, הבן האהוב עליו שאברהם עקד אותו. ישמעאל לא שמע על אף אל בהמשך חייו. יצחק לא צחק ושרה רק פעם אחת צחקה. בתורה כתוב האיל, אבל זה היה יבכה. תודה רבה לך רבקה היקרה על הציטוט של יהודה עמיחי, בכך יש ספק בקיומו של אלוהים ומעיד על פסוקים בעייתים בתנ"ך שכן בתורה כתוב האיל, אבל בפועל זה היה יבכה, בנו של אברהם. 

ניתוח השיר "שלושה בנים" של יהודה עמיחי: תשובה מפורטת

הקדמה

השיר "שלושה בנים" של יהודה עמיחי הוא יצירה רב-שכבתית העוסקת במספר רבדים של משמעות, הן ברמה הטקסטואלית והן ברמה הסמלית. השיר מעלה שאלות נוקבות על אמונה, הקרבה, סבל ואובדן, ומזמין את הקורא לשקול מחדש את הנראטיב המקראי המוכר.

עיקרי הטיעון וההתפתחות השירית

עמיחי בוחר להתמקד בדמותו של "יבכה", דמות שאינה מופיעה במקרא, ומעניק לה משמעות מרכזית. הוא מציג את יבכה כבן האהוב ביותר של אברהם, אך גם כקורבן העיקרי של האמונה האברהמית. באמצעות דמות זו, עמיחי מטיל ספק בקדושת ההקרבה ומעלה שאלות קשות על הצדקתה.

התפתחות הטיעון השירי מתבססת על מספר טכניקות:

השוואה וניגוד: עמיחי משווה בין שלושת הבנים של אברהם, ומדגיש את גורלם השונה. הוא מציג את ישמעאל ויצחק כניצולים, בעוד שיבכה נותר קורבן.

שימוש בשפה: השפה המשמשת בשיר היא שפה עשירה ומלאת רמזים. השמות, הניקוד והמבנים הלשוניים נושאים משמעות סמלית עמוקה.

הפרכה של הנרטיב המקראי: עמיחי מערער על הנרטיב המקראי המוכר, ומציע פרשנות חלופית לסיפור הקרבן.

ההתמקדות בדמותו של יבכה ובשם החיבה "יבך"

דמותו של יבכה משמשת ככלי לביקורת על האמונה האברהמית. השם "יבך" עצמו הוא בעל משמעות סמלית חזקה, והוא מצביע על הסבל והכאב הנלווים לאמונה. השם החיבה "יבך" שנותן לו אברהם מדגיש את הקשר החם ביניהם, אך גם מעצים את האירוניה של ההקרבה.

בית 3, שורה 2: "ישמעאל לא שמע שוב על אל בכל ימיו"

משפט זה הוא בעל משמעות רב-שכבתית. מצד אחד, הוא מצביע על ניתוקו של ישמעאל מאלוהים. מצד שני, הוא מעלה את השאלה האם אמונה באל בהכרח מובילה לאושר ושלום.

בית 4: הניקוד בשמות

שינוי הניקוד בשמות "ישמעאל" ו"יצחק" בסוף השיר מעיד על שינוי בתפיסת הדמויות. הוספת הסיומת "-אל" הופכת את השמות לשמות תואר ולא לשמות עצם, ומעידה על התייחסות מופשטת יותר לדמויות. שינוי זה מדגיש את האספקט האוניברסלי של הסיפור, ומצביע על כך שהסבל והאובדן הם חלק מהחוויה האנושית הבסיסית.

מה גרם ליהודה עמיחי לשנות את הניקוד?

שינוי הניקוד הוא כלי ספרותי המאפשר לעמיחי להעביר מספר מסרים:

הדגשת האספקט האוניברסלי: שינוי הניקוד הופך את השמות לשמות תואר, ומעביר את המסר שסיפור הקרבן אינו רק סיפורו של אברהם ובניו, אלא סיפור על הקונפליקט בין האדם לאלוהים בכלל.

ביקורת על השפה הדתית: השפה הדתית היא שפה סמלית, והשימוש בסימנים לשוניים כגון ניקוד מאפשר לעמיחי להעביר ביקורת על השימוש בשפה הדתית להצדקת מעשים אכזריים.

יצירת רב-משמעות: שינוי הניקוד יוצר רב-משמעות, ומאפשר לקורא לפרש את השיר בדרכים שונות.

סיכום

השיר "שלושה בנים" הוא יצירה מורכבת ומעוררת מחשבה. עמיחי מצליח ליצור שיח פורה סביב נושאים קשים ומורכבים, ומזמין את הקורא לשקול מחדש את הנחות היסוד שלו. השיר מעלה שאלות נוקבות על אמונה, סבל, ואובדן, ומעניק לקורא הזדמנות לחוות חוויה רגשית ואינטלקטואלית עמוקה.

נתת לנו אתגר סיפרותי ואינטלקטואלי גדול מאד רבקה יקרה, נעזרתי רבות במחשב כדי לסכם את התשובה לשאלות ששאלת.

שבוע שקט ומבורך ונקווה לראות מחר בבוקר את החטופות הראשונות חוזרות למשפחתן.

בברכה

שמוליק

.

ברשותךָ, שמואל:

אתייחס לתגובתךָ המפורטת מאוחר יותר. <לב>

רבקה

---

"שלשה בנים" - אהבתי מאד את השיר של יהודה עמיחי.

אחרי יצחק וישמעאל, שמוזכרים כבניו של אברהם, נולד לו עוד בן – יבכה.

יבכה – שם מאד טעון נתן אברהם לבנו הקטן, (זה שאינו מופיע בתנ"ך)

ועוד שם חיבה נתן לו, יֶבֶך

ואולי קרא לו יֶבְך. כמו שכתוב על יעקב, שנשק לרחל ואז נשא את קולו ויֵבְך.

לפעמים אותן אותיות, אותה הגייה, אבל הניקוד משנה את הכוונה.

כמו שכתב עמיחי, ישמעאל שוב לא שמע אֶל כל ימיו. אחרי שישמעאל גורש, הורחק מאברהם ומהאל, האֵל שעליו תמיד נאמר, ויאמר אלוהים אֶל... שהיה נוהג לתת הוראות לך אֶל… אלהים ניתק קשר עם ישמעאל.

ובבית האחרון, הניקוד של אל בסגול ולא בצירה, מלמד על הדרך של כל אחד מהם.

כל אחד פנה לכיוון אחר ודרכו הייתה אחרת.

מרתק היה לקרוא את דבריו של עמיחי על העקדה.

אלוהים מציל ילד אחד אבל – גורם להקרבת הילד הכי אהוב

הילד הקטן. כנראה שלכותביי הספר קשה היה לכתוב. שבסופו של דבר הוקרב הילד,

הילד הקטן והאהוב, אז הם כתבו כי בסבך היה אייל.

אני חושבת על יצחק שלא הוסיף לצחוק, ועל שרה שצחקה בלבה רק פעם אחת ולא יספה,

וזה מתחבר לי לימים אלו, שהצחוק נעלם מחיינו.

את ישמעאל הצילה אמו הגר, את יצחק הציל המלאך – מי יציל את החיילים שלנו…

ואלהים איננו.

המון המון תודה רבקתי היקרה על השיר של יהודה עמיחי, משורר מאד אהוב.

תודה על הגירוי הזה של הנקודות שהעלית לנו כשאנחנו קוראים את השיר.

זה לקרוא ולשוב ולקרוא ולשקוע עמוק יותר בשיר.

אז, אֶל ירושלים עולה חיבוק ממני והוא יגיע אליך ויעטוף אותך באהבה.

נורית שלך

.

ברשותךְ, 

אתייחס לתגובתךְ מאוחר יותר. 

תודה רבה גם על החיבוק. שולחת חיבוק אֶל-אלייךְ. <לב>

רבקה

---

לפני כמה שבועות הבאתי את השיר הזה לסדנא שהעברתי, לתלמידיי. שיר יוצא מן הכלל. האמירה/דעתו  של עמיחי בנוגע לעקדת יצחק עוברת כאן בעוצמה אדירה. 

.

אני מבינה שאַתְּ עסוקה מאוד. לכן, 

תודה רבה-גדולה-ענקית על ההצצה בפּוֹסְט שלי!

אני מקווה מאוד שלא יעלוּ אותו באתרים אחרים, 

כולל התוצאות, כפי שקורה עִם "במת הדיון" , 

שמטיילת באתרי הפייסבוק גם בפייסבוק פרטי 

וגם בציבוריים, תחת שם אחר / שֵׁמוֹת של 

אחרים, חבר.ים ב"דרך המילים" - באתרךְ. 

(איזו מַלְשִׁינָנִית אני ... יוּ. <חיוך עצוב> )

אוהבת ומעריכה אותך מאוד,

שלךְ, כל עוד, <לב> 

רבקה

---

אטפל בזה.

אוהבת אותך מאוד מאוד ומעריכה עד אין קץ . 

.

ברשותךְ, יקרה:

נראה לי שהנרי (Henry) יכול, בקלוּת, לטפל בנושא. 

תודה ענקית על הכול. באמת. 

שלךְ, תמיד, <לב>

רבקה

---

.

ברשותךָ, 

אתייחס לתגובתךָ מאוחר יותר. <לב>

רבקה

---