צומת דרכים

"ניתן לבחור בין שתי דרכים בחיים. האחת היא לראות את החיים כסדרה של בעיות, פחדים וכישלונות. השנייה היא לראות אותם כסדרה של ניסיונות, הזדמנויות והרפתקאות. אלה הם בדיוק אותם החיים. רק הפרספקטיבה שונה. הבחירה תמיד שלך".

פרק ראשון - צומת דרכים

בשנות הארבעים לחיי עמדתי לצאת לשנת שבתון כפי שמגיע לכל מורה לאחר פרק זמן של שש שנות עבודה רצופות בתחום ההוראה.

מיד עם סיומה של שנת הלימודים, הצהרתי בפני מכריי כי בכוונתי לערוך שינוי בחיי שיתבטא בבחירת אחת משתי אפשרויות: שינוי בתחום העיסוק או שינוי במקום העבודה.

מכריי, מתוך דאגה כנה ניסו להניא אותי מהחלטתי ולשם כך העלו סיבות שנשמעו הגיוניות ביותר: "את לא חוששת בגילך להתחיל הכל מחדש? "מדוע את רוצה להתחיל הכל מחדש כאשר את זוכה להערכה מהורי התלמידים וצוות בית הספר?" "מה יקרה אם לא תצליחי בדרכך החדשה?" "אולי חלילה וחס תיוותרי ללא כל מקור הכנסה?". התחלתי להטיל ספק בכוונותיי ולפתח תחושות של פחד, אולם תוך כדי עיון בספר קריאה, עיניי צדו אמירה שסייעה לי להגיע להחלטה:"כל דבר שאתה פוחד ממנו לעולם אינו גרוע כפי שהדבר מצטייר בדמיונך. הפחד שאתה בונה במרחק, גרוע יותר מאשר המצב במציאות."(ספנסר ג'ונסון). אזרתי עוז והאמנתי שהכל יסתדר לטובה.

יצאתי לחופשה בת שנה. בחודשי הקיץ נרשמתי ללימודי תאר ראשון והתחלתי ללמוד במכללה. במקביל, מידי יום ביומו עיינתי במודעות דרושים המתפרסמות בעיתונים המקומיים והארציים בכדי לאתר תחום עיסוק אחר. לבסוף, משהתקרבתי לקראת המועד בו היה עליי לאשר את חזרתי למקום עבודתי האחרון, נואשתי מהחיפושים וביקשתי העברה לבית ספר בעיר אחרת. ידעתי כי בפעולה זו אני לוקחת סיכון ונדרש אומץ רב כדי לבצע שינוי שתוצאותיו אינן ידועות שהרי ייתכן ואיוותר ללא מקום עבודה אך הייתי כבר נחושה להמשיך הלאה.

בחודש אוגוסט של שנה זו נקבעה לי פגישה עם המפקח האחראי על בתי הספר בעיר במרכז הארץ ולאחר ראיון קצר שהתקיים, הופניתי לפגישה עם מנהלת בית ספר בעיר.

במשך מספר ימים עד מועד הפגישה החלו שוב לנקר בי ספקות וחששות. כשבועיים בלבד נותרו בטרם יתחילו הלימודים, מה יקרה אם לא אתקבל לעבודה? האם מקום עבודתי הקודם עדיין נשמר עבורי? האם לא הייתי שאננה מידי?

הגעתי לפגישה שנקבעה. המנהלת קיבלה את פניי בסבר פנים יפות, נשאלתי מספר שאלות הנוגעות לתחום התמחותי והכשרתי והפגישה הסתיימה. בצהרי היום התבשרתי כי התקבלתי לעבודה. כך התחיל פרק נוסף וחדש בחיי.