גן עדן...

באוכלי מן התפוח נפקחו עיניי,

ומולי עמד לא עוד יצור פרוע,

כי אם עלם ביישן,

שערו מתנופף לו ברוח,

עיניו כצבע הים,

פניו מסותתות, הוא פשוט מושלם.

מביטה על גופי ונדהמת למראי,

יפת מראה ארוכת רגליים,

שיערי הארוך  מסתיר חזה מפואר,

ובין רגליי מקדשי הבלתי מעורער,

שעוד יפיל לרגליי כל בן זכר,   

אך אוי לבושה ואני עירומה....

מיד מסתתרת אחרי עלה תאנה.

גופי מכוסה למשעי,

עלה תאנה מסתיר ערוותי,

תפוח אדום יפה מראה בידי,

ניגשת לגבר חלומי,

הוא מביט בי קצת נסער,

לפשר לבושי הוא נדהם,

מושיטה לו התפוח,

הוא לא מתפתה,

נוגסת ומגישה לו מפה לפה,

עת נגע התפוח בפיו,

נפקחו עיניו ובערו תשוקותיו,

אז לשונו את פי הרטיב,

לנשיקה ארוכה אז נצמדנו,

ליקקנו, ציחקקנו, התחברנו,

הרבה תפוחים גם אכלנו,

ועלה תאנה אחד לשניה סידרנו.   

או אז הגיע הגדול מכולם,

בקולו העמוק רעם,

ועלינו זעם,

אדם אז עלי הלשין,

אך שכח כי ישלם את המחיר,

עונשים כבדים קיבלנו

מגן עדן הועפנו...

והנה אנו כאן לספר סיפורנו.