קנה סוף

מתנועע, זע בין יבשה ומים

רוח קדים אותו נושקה בעדנה

זקוף קומה הוא לזיו השתיקה

זהוב החמה לו תנשק ברכות

בחום המקנה חיים ללא לאות

תקנה לו צהוב מתנוסס של מלכות

קנה סוף אחד ניתק מהאסופה

הלך הוא פן יראה רדיפה

נקטף הוא בדמי ימיו כנער בשעתו היפה

הקנה שט בנהר עובר מרחקים חוצה נדודים

והמים לא חסים עליו הם בעצמתם רק גודשים

משאר לקט קנה הסוף חייו ננטשים

בגדות הנהר הרוח גובר

לשעה אין מנוס בה בנהר עובר

את שאר קנה הסוף הוא לאיטו שובר

ללא רחמים אין חמלה לרוח

היא לא תזמר או תצא לנוח

לא סר קולה פן תשוח

קני הסוף כולם כעת שטים בנהר האיתן

להצטרף לזה בודד חברם, שלו אך לרגע חש באובדנם

לקול דומיית היחיד נתנו כאן את דינם

כעת כולם צפים כחבורה

תהא השעה יפה לעת זרם הקציפה

הישובו להיות אותה אסופה?