יצירות אחרונות
תן לבכי לצאת (0 תגובות)
מרים מעטו /שירים -06/05/2024 22:38
אין לי מושג (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -06/05/2024 22:02
בשל כך (0 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -06/05/2024 22:02
הדרך זוכרת אהבות (0 תגובות)
אסנת אלון /שירים -06/05/2024 21:29
כְּמוֹ הַגֶשֶׁם (2 תגובות)
אביה /שירים -06/05/2024 20:17
קשה לנו עם נעלם אולי תהיה בנאדם (1 תגובות)
משה חזן /הודעות -06/05/2024 11:45
זכרון ליצחק טייס ושכן (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -06/05/2024 10:27
שירים
בצל הימים (עוד שיר על ים המלח) 16/09/2006 על צל הגוסס בפני ים המוות נולד ערב כהה בקצה המדבר מדממת שמש עייפה נוטפת שיירים על אופק בערבים כאלו אנשים זוכרים קצת את עצמם, מתחת סוכך עשוי שתי וערב של ימים יבשים מטים לפול. השעות מותחות עצמן על פני שעון הזמנים הברואים והים נושא עצמו בכבדות מעלה מחשש טביעה טרם זמנה. את היית שם ואני, ואלוהים ריחף והחזיק בידיו את המוות. רק ראשי אנשים צפו בירוק הכהה ועינייך דבש אחזו בעיניי כמו נצח. בעיר הגדולה נגנזים הימים בין צלי דפי הזהב . האנשים מהירים מן האור,אין להם שהות להתבונן בחומן של קרניים. האמת מחפשת עצמה ללא הרף. לעיתים מוצאת שאריות לצד פח. צל הימים שם הוא צל ההרים, והימים גוועים אל המרוץ של עצמם. עכשיו עינייך לוחשות מן השקט כמו רחש קווקווי ירוקת מים אל חוף נשכח. וימייך עולים גואים בענווה, תום וברטט, ואני עוד מוחזק על פני ים שאיבד את גליו. השיר נכתב מהתרשמותי מים המלח. צל שראיתי מתחת לסככת הקש שקבועה במים. סככות הקש על החוף, השקיעה, והמצב בו הרגשתי עצמי בים כבודד מול האלוהים. מן התפשטות מכל גשמיות וזיכרונות למיניהם והיות האדם לבד מרגיש את עצמו זוכר את עצמו מול האלוהים תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |