נתינה ללא קבלה

השיר אינו עליי,הוא נכתב על מנת לעורר את מחשבות הקוראים שאולי חלקם מזדהים עם השיר הזה ואולי חלקם יזהו אנשים כאלו בחייהם ויראו אותם קצת אחרת ממה שהם רואים אותם עד היום.תהנו


אתה נותן אך לא מוכן לקבל
אם אתה מקבל מרגיש כמנצל
האם ניסית להסתכל קצת אחרת?
לאיזו הרגשה באמת הקבלה שלך מתחברת?

הייתכן שכאשר אתה נותן
בטחונך עולה כביכול לשמיים?
הייתכן שהקבלה של דברים
מקשה כי אין בך אמונה מבפנים.

אני מדבר על אותה אמונה
בה אתה מסוגל להסתכל במראה
להיות גאה באדם שאתה
לתת גם לעצמך המון אהבה.

אתה מסוגל לתת לעצמך אהבה?
ואם לא אז מדוע? למה?
אם לאחרים כל כך קל לך לתת
אז למה לעצמך אתה מתייחס כמו מת?

ושאתה נותן ומשבחים אותך
האם אז עולה בטחונך?
האם רק אז אתה מכיר בקיומך?
האם אתה בכלל מכיר את עצמך?

נסה קצת להסתכל עמוק בפנים
נסה להביט קצת על החיים
איפה אתה נמצא בתוכם?
איפה אתה בתור אדם שהוא חלק מכולם?