אמא

אמא,אני מצטער,אני רק ניסיתי להיות גיבור,להיות מישהו שכולם יעריצו שכולם יזכרו,אך לא חשבתי ושקלתי את הסיכונים כמו שצריך.

את לימדת אותי את כל הדברים שאני יודע,את כל הערכים,אסור לשקר,אסור להפנות גב למי שזקוק לעזרה,את בנית אותי אמא.

ואני מצטער שאני כה מפנה לך גב,אך זה לא בשליטתי,כי אם זה היה,לא הייתי מפנה לך את גבי,הייתי ישר חוזר אלייך.

הגלגל של החיים והמוות הסתובב עבורי על הצד הלא נכון,אני מת אמא...אני כל כך רוצה להגיד לך תודה ושאני אוהב אותך מאד,אם יורשה לי להוסיף גם להגיד סליחה,סליחה על זה שמתתי בטרם עת.

אמא,אני מקווה שלא תעשי שום דבר לעצמך,אני משער שבטח כבר קשה לך ואת נמצאת במנהרה ארוכה שלא רואים שם את האור מבעד לנקיקי הסלעים.

וגם אם את רואה את האור,את אף פעם לא מתקרבת אליו,אץ לןשב שהאור הזה הוא שקרי.

תמשיכי,אמא,אני יודע שזה קל לומר מאשר לחוות ולחיות עם הידיעה שבנך מת,אני יודע.

אך תנסי,כהוקרה לכל מה שעשית עבורי,מתחת למיטה בקופסת הנעליים הישנה יש מעט כסף שחסכתי בשבילי למצבים הקשים שיצפו לי בעתיד,יותר נכון חמישים אלף שקלים...

קחי את זה,קחי את זה ותטפלי בעצמך,קחי שיחות,תפני לאנשים שיעזרו לך תמשיכי בחייך,אמא.

אני אוהב אותך מאד,מצטער מאד ותודה על הכל!

בה ביי אמא יקרה לי....