חזרה ליצירות
סיפורים

אֱלֹהִים נִרְדַּם

טאקילה | (16/11/2006 01:02) | 80 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אוֹמְרִים שֶׁאֱלֹהִים שׁוֹמֵר עַל יְלָדִים קְטַנִּים, אֲבָל בַּקַּיִץ הַהוּא אֱלֹהִים נִרְדַּם .
הַתֹּם שֶׁלָּךְ נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה, וְהוּא עוֹמֵד מוּל תַּחֲנוּנַיִךְ מְסַיֵּעַ לוֹ וּמְחַכֶּה לְתוֹרוֹ.
בֵּין אַרְבַּע יָדַיִם וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה צִפָּרְנַיִם הָיִיתְ מִין בֻּבָּה קְרוּעָה כָּזוֹ רַק זוֹעֶקֶת וּבוֹכָה,
הַסּוֹלְלָה שֶׁל הַצְּחוֹק הִתְרוֹקְנָה, אַתְּ כְּבָר גּוֹסֶסֶת רוֹאָה מָוֶת בָּעֵינַיִם הֵם הוֹרְגִים אוֹתָךְ
וְיָדַיִךְ הַכְּלוּאוֹת בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת עוֹד נֶאֱבָקוֹת בַּמִּפְלָצוֹת.
הַסְּמַרְטוּט בַּפֶּה חוֹנֵק לָךְ, אֶת חֹד הַמַּאֲכֶלֶת אַתְּ חָשָׁה דּוֹקֵר לָךְ בַּגָּרוֹן, אַתְּ בְּלִי אֲוִיר
הַגּוּף שֶׁלָּךְ כּוֹאֵב חָבוּל, מִתְנַגֵּד בְּחֵרוּף. הֵם חָמְסוּ אֶת קְרָבַיִךְ, בְּשָׂרֵךְ פָּעוּר בְּלִי עוֹלָם.
אֶת הַנֶּפֶשׁ הַקְּטַנָּה שֶׁלָּךְ הֵם כָּתְשׁוּ כְּמוֹ אֵפֶר וְזָרוּ לָרוּחַ.
עַתָּה אַתְּ מְחַיֶּכֶת מִבֵּין שְׁתִיקוֹת רוֹעֲמוֹת, שַׂרְעַפִּים מַכְבִּידִים עַל יוֹמֵךְ, אֶבְרֵי גֵּוְךְ מְגֻבָּנִים.
אַתְּ חוֹלֶמֶת עַל שְׁנַת שְׁקִיעָה לַחְדֹּל, לֹא רוֹצָה לִזְכֹּר לֹא רוֹצָה לְהַרְגִּישׁ.
וּלְבַדִּיּוּת בַּחֹשֶׁךְ כְּמוֹ נֶגָטִיב, פְלֶשְׁבֶּק יוֹרֵק לָךְ בַּפַּרְצוּף תְּמוּנָה אַחַר תְּמוּנָה
בַּצְּבָעִים דְּהוּיִים שָׁחֹר אָפֹר וְאָדֹם עַז שֶׁל הַרְבֵּה דָּם, וְכֻלָּן פַּחַד מַקְפִּיא מַזְוִיעַ לְנֶגֶד עֵינַיִךְ.
עַד שֶׁנִּשְׁמָתֵךְ מִתְכַּרְבֶּלֶת בַּתַּכְרִיךְ שֵׁנָה, כְּבָר לַיְלָה עוֹד יוֹם הוֹלֵךְ לָמוּת.
 


 

תגובות

חזרה ליצירות