ירדתי מהמעלית ואז הבנתי, שהיום זה יום ההולדת שלו והיום שבו קבענו להתחתן, היום שבו הכל אמור היה להתחיל.
אמיר, הגבר הנחשק שהכרתי בעודי מנסה ללגום עוד שלוק מהרדבול וודקה בפאב של אדה, הפאב שלי, המקום בו העברתי שעות של שיכרון וחוסר מחשבה מוחלט פשוט בריחה מהמציאות, הופיע פתאום ושלף את ואני מחר בריבה, סליחה, עניתי איך אני בדיוק נכנסתי כאן לשיחה ולא הייתי מודעת לכך.
הושיט לי את ידו ואמר נעים מאוד אמיר, ואת האשה שחיפשתי כל חיי ושמך הוא ....
כן, כך ללא כל כוונה ללא ידיעה כי רוצה אני בכך הוא נכנס לחיי, לאט אך בטוח , ההבנה בעניו החום שהקרין כל כך קסם לי מהרגע הראשון בו הושיט את ידו לעברי והציג בפשטות כי הוא זה, הוא הגבר שיקח אותי למקומות בהם כל כך רציתי להיות.
שנה בלבד לקח לנו להבין כי אנחנו לעד נועדנו, כי שנינו מייצגים אחד שלם. את הצעת הנישואים עשה בדרך הכל כך מתאימה לו, בפשטות ובכנות. כשהייתי עסוקה בניקיון הבית ששכרנו בת"א, אמיר בדיוק חזר מסידורי תשלומים כך אמר כשיצא. הגיע לפתע מוקדם מהמצופה, הפתיע אותי מאחור כשהייתי עסוקה בשטיפה לצלילי המוסיקה שהתנגן ברקע בווליום שלא היה מבייש מועדון קטן בת"א, נשק לי ברוך בצוואר ואמר בואי שבי לידי רוצה לומר לך דבר מה. ליבי נדם לשנייה אך מחויכת ללא מילה מפי, התיישבתי לצידו ותהיתי מה קרה. החזיק את ידי הסתכל בעייני במן מבט שובה ומסופק. אדווה זו את, את זה את יודעת, הסתכלתי במבוכה בלא יודעת מה עשיתי, אמיר חייך ואמר חכי לסוף ואז רוצה שתגיבי, חייכתי בעניי כאישור וכל כולי היה קשוב לדבריו.
אדווה באותו יום כשראיתי אותך יושבת בפאב עם הרדבול וודקה הנצחי שלך, וכשאת קצת בערפול חושים, בוהה באוויר, ניסיתי לקרוא אותך ובפנייך ראיתי את אשר רציתי ודמיינתי כשראיתי את אשת חיי. ומאז רק אושר הבאת לחיי ומקווה אני כי הסבת לך אושר בדרכי שלי, התעוררתי הבוקר עם תחושה מאוד חזקה כי היום הגיע, הרגשתי בכל רמח אברי כי רוצה אני אותך בדרך אחרת רוצה אישור כי את שלי ואני שלך.
אדווה האם תסכימי למרות שאולי זו היא לא הדרך המקובלת זה לא נעשה בהידור כפי שנהוג אך איני יכול עוד להתאפק ורוצה לדעת האם תסכימי ותהיי לי לאשה כדת וכדין???
בעודי יושבת שם עם המגב ביד אחת וביד השנייה ידו של אמיר,לבושה בבגדי ניקיון מרושלים ושערי אסוף למחצה נטולת איפור ויחפה, ללא היסוס יצא מפי כמובן אהובי כמובן שאנשא לך!
מאותו רגע נדמה כי אני על גג העולם, לא עוד שתייה לבד בפאב של אדה, לא עוד דיכאונות ללא תשובות למה, לא עוד כל הרע שסבב אותי במשך כל שנות חיי הבוגרים. ראיתי את האושר הנצחי והאושר שלי היה אמיר.
תכננו ביחד את כל את כל הפרטים הקטנים של חתונה צנועה בגן במושב הדרים עם המשפחה וחברים הקרובים לנו. שמלת אודרי הפברון הנצחית אך בלבן. פרחים בכל מקום והמון שמחה.
המשך בקרוב....
