מרת מרת מרתה

בס"ד, כ"ב תמוז תשס"ו

 מרת מרת מרתה

 חופרת בין הריסותייך

ירושלים

יורדת למעמקים,

חופרת בין רבדייך

עירי,

מפליגה למרחקים.

לפתע

נעצרת,

מולי מתמרת

מרתה.

דמותה הנאצלת

של בת ביתוס

המפונקת

את עיני מרתקת

עתה.

הנה תטופף

מצעדה מה יחף

אל הקיר מסתופף.

מבטה העיף

לכל עבר צולף,

האין עובר?

אין חולף?

הנה תתכופף,

תשתופף

עד עפר,

עיניה הרעבות

מחפשות בבעתה,

בין גלל

מאכל.

ידיה חופרות

בך עירי

ידיה תרות

ואין.

רבקה שחור © עפ"י גיטין נ"ו ע"א