שָׁלֵו

סוף סוף חיים קליפא התאבד

מצאו אותו עם הסכין בתוך הווריד ביד, בתוך אמבט אדום,

עיין אחת עצומה על העיין השנייה זבוב מתגרד על הקרנית.

ריר יצא מפיו ומהתמזג עם האמבטיה האדומה,

גופו הפך מצומק וחיוור

והזבוב מהעין עבר להשתכשך בריר

"חחח" אחד השכנים שמצא אותו ככה גיחך

"למה אתה צוחק?" שאל אותו האיש השני שאיתו

"הוא חשב שימות לבד, אבל הנה הזבוב היה איתו פה ברגעיו האחרונים"

הוא חשב ולא אמר, רק נזכר בפעם ההיא האחרונה שראה אותו עוזר לשכנה מלמעלה עם השקיות

כל פעם שראה אותה מהחלון מגיעה לבניין עם הקניות או מה שזה לא יהיה,

הוא היה עוזב את עיסוקיו, ומעלה לה את כל הדברים שהביאה או קנתה.

כשהיא הלכה לעולמה היא הורישה לו ה כ ל , את כל הדירה, את כל החומר את האוכל , את החובות, המחשבות את הכל!

והוא התרגש, ועבר לדירה הזאת רק אתמול, והנה, הוא עכשיו מת באמבט שרק ירש, זה אבסרוד אחד גדול.

"לא משנה, בו נקרא כבר למשטרה.." הוא ענה לו.

השניים יצאו מחדר האמבט והרגשה של מיצי קיבה עלתה להם בוושט, רצו מהדירה מהר והקיאו בתוך עציצים שמוקמו ליד המעלית של הבניין.

אחרי שסיימו לשפוך את עצמם בעציץ, השני הוציא את הנייד בשביל להתקשר למשטרה "עצור!" אמר לו האיש וחסם לו את הנייד עם היד

"למה?" שאל האיש השני, "עכשיו הוא שָׁלֵו סוף-סוף הוא לא לבד, הוא ביחד עם הזבובים."