ילד מחכה לי עם כוס קפה

מוסיקת ג'ז מגלגלת

בי מולקולות

העוברת ממרכז לב

לקצות אצבעות,

אני עיסת געגועים

רוצה אימא מלטפת,

משוטטת בעיניים עצומות

שותתת דימיונות

על ילד

המחכה לי עם כוס קפה

וכותב על זיונים

(אישה מכובדת לא משתמשת במילים כאלו)

בוכה רחובות העצים

ומדרכות לא אדרוך

המוסיקה נשפכת לי

בחללים כמהים.

ילד מורה,

נע בקצב הלום

מעורפל אלכוהול או סמים או שניהם

אנשים באמצע חיים נלחמים בזיכרונות

מצופים בהם תאים

בגנטיקה של לאום

נכחד ומכחיד.