שירים

אדם ואדמתו

ערב רד על המשעול
רוח תכופף גבעול
רועה אוסף את עדריו
אל ביתו שם פעמיו.
 
ריח פת ערבית נידף
איכר אוסף אלומותיו
קול געיית פרה עולה
אור בחלון ביתו רואה.
 
יוגב עייף גופו דואב
יום עמל בעורפו נושב
עת יעלה על יצועו
יודה לאל - נותן לחמו.
 
כלביא יטרוף נזיד
ידו כבדה, תסיר רדיד
עיניו כבות נשימתו כבדה
תנומת הליל עפעפיו עצמה.
 
בחלום חובק את אדמתו 
מקור ששונו ויגונו
בשחר יעבדנה בלב רונן
ובאחריתו בה יטמן.
 
                                            כל הזכויות שמורות©

תגובות