חזרה ליצירות
סיפורים

במפעל המוגן

רנסקי מיכאל | (20/10/2006 18:04) | 71 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
כל כך היתגאתי לעזור לחברי הנכים והיה לי מאוד איכפת מהנעשה במפעל, תמיד הירגשתי כי היה לי אוזן קשבת ורצון לעזור והייתי תמיד מוצא את עצמי מעורב ריגשית בחברה כי לא תמיד העובדת הסוציאלית היה לה זמן או פשוט לא הייתה לה תעסוקה אחרת ואני חושב כי הנכה זקוק לתשומת לב יותר אולי מהאנשים הבריאים, אך אני ראיתי לראשונה שלא תמיד יש רצון והקשבה ואפילו אין תמיד נגישות נוחה לנכה הרוצה להחנות את רכבו או ללכת בנחת באין מפריע על המידרכה. אני ניתקלתי לא אחת בסרוב לא מוסבר כי רציתי לעזור לנכה למצוא מתנדב או רציתי לעזור במובן התיקשורת כי אני חושב שהנכה כמו כל אדם שזקוק גם לתיקשורת נכונה או רציתי סתם להשתקם וללמוד, כמו כן היה לי חבר אשר הייתה לו אפילפסיה אשר מאוד חיבבתי אותו אך הוא פעם בלא ידיעתי גנב מכונית ואני גיליתי שהוא יושב ליד ההגה ואמרתי כי אם הוא יקבל התקף בזמן נהיגה אז מה יהיה אז כמובן הוא אמר לי שאני יבטח בו ופתח בדהירה כזאת שזה היפחיד אותי, כמו כן ניתקלתי בסוטי מין עד שהירגשתי כי אני אולי לא שפוי בדעתי ופניתי בבקשת עזרה לביטוח לאומי אך ניתקלתי בשלילה ואני לא מבין ואני מצאתי את עצמי פעור פה בסימן שאלה, עד שהיתעקשתי ללמוד עד שבסוף למדתי את יסודות המחשב.
 
מיכאל

תגובות

חזרה ליצירות