"עין לא רואה",הלב לא כואב.אכן???

לאהוב זה במובן מסוים מן הסתם גם להיות עיוור(ואני מניח שזה מוכר לכולנו),ואתה תמיד מקווה באיזשהו מקום,במצב זה,לא
להיות "מהעיוורים"שמישהו היה איכשהו/מתישהו מנצל את את זה שהם בעצם לא רואים,
ובסופו של דבר פוגע בהם,אך למרות שלאהוב מישהו,זה אכן להיות גם עיוור,עדיין ללב הנושא בתוכו
את האהבה יש גם מנגנון,מן חיישן כזה,שבעצם רומז לנו שאנחנו כנראה בסיפור הלא נכון,
ושמישהו כנראה או ללא ספק מנצל את העיוורון הזה שלנו כלפיו,ועד כמה שהדבר הזה יכול להיות קשה,
וכשאני אומר קשה,אני מתכוון לקקקששששהההה!!!רצוי ואפילו מומלץ עד מאוד,נכון!איך ידעתם?
לנטוש את העמדה,אחרת...אני לא רוצה לתאר כאן ועכשיו איך אתם הולכים לסבול מהעניין,ולכמה זמן???
שאלה מצויינת,כל מקרה לגופו,אם נשאר בכלל משהו מגופו,מה שהכי מאכזב בכל הנושא,זה שבכל פעם,
שאתה חושב שלמדת מזה משהו לפעם הבאה,לרוב אתה מבין שכנראה שכחת לגמרי שבכלל היית בשיעור הזה,
מה שכן בד"כ התהליך בזיהוי ומשך הזמן שאתה מאפשר לזה לקרות סביר להניח מתקצר מפעם לפעם,
ואף כי אין חוקים וכללים ממשים לעניין,מומלץ מן הסתם להפטר מהמחלה כמה שיותר מוקדם,ככל שאתה,
בתוך זה,כך הסבל שאחרי נמשך יותר זמן,בכל אופן בסוף יהיה טוב,אם רק נהיה סבלנים מספיק,
ולא נכנע לבדידות,וניתן לה להכריע בנושא,כשאנו פוגשים במחלה:-)...

 

©"כל הזכויות שמורות למשה ברקן".