כישור

ידיה אחזו בכישור,לא הרפו

צליל גלגל התנופה התנגן בה

בקצבו האחיד, החוזר על עצמו,

הפך למעיין בלתי אכזב ופורה

שהיה עבורה מקור לחיים

כשעייפה, עצמה עיניה ,ראתה

את אהובה על סוסו בדרכים

נלחם ברוחות המנסות לשנות

נתיבו, אל נתיב המוביל לשאול,

לקחתו אל מקום אין היא שם

חשה סוסו כאם את בנה הנחשק

כשתש כוחו הרעיפה עליו אהבה

חיזקה רגליו, ריפדה פרסותיו

קראה  קריאות של עידוד

אחזה ביתר שאת בכישור

ידעה ,כל עוד תנוע רגלה

והחוט הנטווה ייאסף לערמה 

בטוח יהיה מפני רוחות מדיחות,

יחדיו נלחמים הם על האהבה

מי במושכות ,מי בגלגל התנופה

לילות על לילות

אל מול הכישור

עיניה עייפו עד מאד