יצירות אחרונות
כבר דבר לא יהיה בסדר (0 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
ריח הכמיהה (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/05/2024 18:15
הַגָּדָה שֶׁל אִמָּא אַגָּדָה שֶׁל אַבָּא (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -01/05/2024 12:44
גשם? (12 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -01/05/2024 09:46
סיפורים
הוא לא זכר את הדרך הביתההוא לא ממש זכר את הדרך הביתה, וכבר לא היה לא אכפת. מהבית נותרה המסגרת, עמודי בטון ובלוקים במרווחים ביניהם. רהיטים שנקנו מזמן וכמה תמונות על הקיר. הגן נעזב והיה כגווע. גם הציפורים בו הפסיקו לשיר. בשער הגן לא נכנס איש זה שנים. לפני ימים רבים הוא סגר את דלת הבית, בשביל לא לפתחה שנית. עם מעט צידה לדרך יצא לשוטט בשבילים. ללא כול מטרה מוגדרת, ללא תוכנית, רק הדחף לצאת, להיחלץ, לעזוב. ימי אביב, מזג אוויר נאה. אם פגש אנשים בדרך, הוא כבר לא זוכר. בלילות שכב על העשב הרך מקופל תחת שמים זרועי כוכבים. פה ושם נתקל בחיות השדה, שקצת פחדו מפניו וגם גילו סקרנות. מסתכלות אחריו בחשד, מוכנות לברוח. רגליו כמו הלכו מעצמן, שמאל, ימין שמאל, גם בחירת השבילים בצמתים נעשתה מעצמה. הוא הרגיש, כמו מנותק מעצמו. לא חש בצמא או רעב ואפילו לא בהלמות ליבו. מוחו ריק ממחשבות כאילו עוברות הן דרכו, מבלי להשאיר כול זיכרון, כמו חלום שאבד בין שינה לערות.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |