שירים

שירה

 

 

מאז שפוזרו על פני השדות

קלושי ראיה, דלילי הליכות,

ומאז שאיבדו מן האומץ

לגעת באור השמימי

ומאז שנטחנו לבני מגדלם

לפירורים-פירורים,  

נבלעו, נשרפו,

 התפזרו לכל רוח

 

ומאז שנעלם עולמם -

 

ממלמלים בשפות נפשם

מילים לא ברורות,

נודדים בחיפוש הנצחי

של שפה הקדומה

חופרים הריסות רוחם

עד שחיקת ציפורניים

מדביקים רסיס לרסיס -

 

שירה

 

תגובות