יצירות אחרונות
הלל אהבה ותשוקה/אדם (0 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -03/05/2025 10:36
חיפשתי אותך ברווז יקר (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -03/05/2025 07:25
מזל טוב אמא (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -03/05/2025 06:43
חושש מילדים (8 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2025 18:04
אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים מְצֹורָעִים/ מאת: אהובה קליין (c) (8 תגובות)
אהובה קליין /שירים -02/05/2025 17:03
דו-שיח אהבה (9 תגובות)
יצחק אור /שירים -02/05/2025 16:38
שִׁיר הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ מַקְדִּישָׁה לְדָנִי זְכַרְיָה (16 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2025 16:11
לאורנה 2.5 (15 תגובות)
אלה לי /שירים -02/05/2025 14:54
בָּעֲלָטָה (14 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2025 12:56
סיפורים
סתיומשהו יושב על הנשמה , מעיק , אולי אפרוריות השמיים . העננים הולכים ומתקדרים. החגים עומדים בפתח. השאלות נשאלות כמו בכל שנה בתקופה זו. חיטוט פנימי מנקר פעם נוספת ושואל האם אכן השנה הייתה טובה ? איך תראה השנה הבאה , מה צופן העתיד בחובו ? היכן אנחנו בכלל ? מה רצינו ומה השגנו ? " הטיפות הראשונות תפסו אותי יושב בבית קפה עם מספר חברים , ריח הגשם הראשון תמיד מעלה זיכרונות עבר. בית קפה במרכז תל אביב , מלצריות בשחור מציעות קפה ומאפה , בחיוך מפתה. הזיכרונות מעבירים אותי לירושלים הקטנה של לפני חצי יובל , ריח אדמה רטובה , הסיתוניות הוורודות פוקעות מתוך האדמה הסלעית. הכרכומים הלבנים צצים ליד פרחי החצב . אנו הנערים רצים בשדות הפתוחים שנעלמו , תחת בניני המשרדים של קריית הממשלה רצים צוחקים ומשחקים משחקי משובה שונים. רחובות הבטון של תל אביב מרופדים בעשרות מכוניות מעלות עשן , ריח האדמה נעלם ומחליף אותו ריח הפיח העולה ומתמר מכל פינה. השמיים האפורים משתקפים בבנייני הזכוכית הגבוהים , הברים ובתי הקפה מעוצבים בצורה אירופאית ואמריקאית , ייבוא שהגיע בשנים האחרונות לארץ ישראל . חבורות , זוגות יושבים ומזמינים קוקטילים בשמות מהמזרח הרחוק ומיני קפה בשמות איטלקיים שנלמדים בקפידה על ידי יודעי דבר. אנשים רצים לקנות מתנות לחג , חנויות המתנות הומות אדם . כלי המטבח והשולחן מעוצבים על ידי מיטב המעצבים , ריהוט מעץ משובח מיובא מהמזרח הרחוק , שוקולדים שנרקחו על ידי מיטב מומחי השוקולד, עוד ייבוא חדש שהגיע למדינתנו הקטנה. ערב חג בירושלים , חרדת קודש , ההמונים ממהרים לשווקים לקנות עוד מצרך לשולחן החג, אני הולך ליד אבי עם סל בידי , שיכור מריחות הפירות והירקות הטריים . מצפה לרגע שהגיע הביתה שם ינקו את הדג , יטחנו אותו ויכינו את מטעמי " שבע הברכות" . משהו מיוחד שליווה תמיד את הגשם הראשון. בשדרות רוטשילד בתל אביב העצים הפכו כתומים חומים , עגמומיות סתווית ריחפה ממעל, ימי העבודה העמוסים רודפים אחד אחרי השני , אווירה של חשבון נפש מרחפת . מוזר, גם פה וגם היום הסתיו מעורר מחשבות. יושב אני אז יום לפני יום כיפור: העולם כאילו נעצר , הקדוש ברוך הוא הולך לפסוק גזר דינינו מחר , באמת האם היינו בסדר עם ההורים , החברים ועם עצמנו באמת חששתי והאמנתי. בבית הקפה יושב אני וחושב על מצב חשבון הבנק , "האם הבורסה עלתה , איך לשכנע את הבוס שבשנה הבאה יגדיל את המשכורת , עוד כמה פרויקטים חדשים למצוא , עוד כמה אנשים לגייס , איך לרהט את המשרדים החדשים" . יושב ומתכנן את הנסיעה הבאה לטיול בארץ אקזוטית במזרח או בדרום אמריקה. נזכר אני בימים שחלמתי על נסיעה לתל אביב , והחלום הגדול ביותר היה נסיעה לאילת ארץ רחוקה ואקזוטית שראיתי רק בתמונות. יושב סופר את קרנות הנאמנות ומרגיש מועקה , " היום בבוקר שהגעתי לעבודה לא הרגשתי באמת נהנה ?" מה בעצם עשיתי , ישיבות, דיונים , שיחות טלפון עוד פרויקט ועוד פרויקט ומה תכלס ?" הגשם הראשון הפך לשביל נוזל שחור שהתערבב עם צבר הפיח שהצטבר במשך הקיץ ונזל במורד הרחוב , המכוניות שעבר התיזו נתזי בוץ על העוברים ושבים הממהרים לחופשת החג. שוב עולות מחשבות בראשי, אתמול הגעתי לביתי אחרי יום עבודה עמוס , הצלחתי למכור עוד פרויקט שמכניס מיליונים לחברה , "אז למה זה לא עושה לי את זה לכל הרוחות ?". תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |