משהו יושב על הנשמה , מעיק , אולי אפרוריות השמיים . העננים הולכים ומתקדרים. החגים עומדים בפתח. השאלות נשאלות כמו בכל שנה בתקופה זו. חיטוט פנימי מנקר פעם נוספת ושואל האם אכן השנה הייתה טובה ? איך תראה השנה הבאה , מה צופן העתיד בחובו ? היכן אנחנו בכלל ? מה רצינו ומה השגנו ? "
הטיפות הראשונות תפסו אותי יושב בבית קפה עם מספר חברים , ריח הגשם הראשון תמיד מעלה זיכרונות עבר.
בית קפה במרכז תל אביב , מלצריות בשחור מציעות קפה ומאפה , בחיוך מפתה.
הזיכרונות מעבירים אותי לירושלים הקטנה של לפני חצי יובל , ריח אדמה רטובה , הסיתוניות הוורודות פוקעות מתוך האדמה הסלעית. הכרכומים הלבנים צצים ליד פרחי החצב . אנו הנערים רצים בשדות הפתוחים שנעלמו , תחת בניני המשרדים של קריית הממשלה רצים צוחקים ומשחקים משחקי משובה שונים.
רחובות הבטון של תל אביב מרופדים בעשרות מכוניות מעלות עשן , ריח האדמה נעלם ומחליף אותו ריח הפיח העולה ומתמר מכל פינה. השמיים האפורים משתקפים בבנייני הזכוכית הגבוהים , הברים ובתי הקפה מעוצבים בצורה אירופאית ואמריקאית , ייבוא שהגיע בשנים האחרונות לארץ ישראל . חבורות , זוגות יושבים ומזמינים קוקטילים בשמות מהמזרח הרחוק ומיני קפה בשמות איטלקיים שנלמדים בקפידה על ידי יודעי דבר.
אנשים רצים לקנות מתנות לחג , חנויות המתנות הומות אדם . כלי המטבח והשולחן מעוצבים על ידי מיטב המעצבים , ריהוט מעץ משובח מיובא מהמזרח הרחוק , שוקולדים שנרקחו על ידי מיטב מומחי השוקולד, עוד ייבוא חדש שהגיע למדינתנו הקטנה.
ערב חג בירושלים , חרדת קודש , ההמונים ממהרים לשווקים לקנות עוד מצרך לשולחן החג, אני הולך ליד אבי עם סל בידי , שיכור מריחות הפירות והירקות הטריים . מצפה לרגע שהגיע הביתה שם ינקו את הדג , יטחנו אותו ויכינו את מטעמי " שבע הברכות" . משהו מיוחד שליווה תמיד את הגשם הראשון.
בשדרות רוטשילד בתל אביב העצים הפכו כתומים חומים , עגמומיות סתווית ריחפה ממעל, ימי העבודה העמוסים רודפים אחד אחרי השני , אווירה של חשבון נפש מרחפת . מוזר, גם פה וגם היום הסתיו מעורר מחשבות.
יושב אני אז יום לפני יום כיפור: העולם כאילו נעצר , הקדוש ברוך הוא הולך לפסוק גזר דינינו מחר , באמת האם היינו בסדר עם ההורים , החברים ועם עצמנו באמת חששתי והאמנתי.
בבית הקפה יושב אני וחושב על מצב חשבון הבנק , "האם הבורסה עלתה , איך לשכנע את הבוס שבשנה הבאה יגדיל את המשכורת , עוד כמה פרויקטים חדשים למצוא , עוד כמה אנשים לגייס , איך לרהט את המשרדים החדשים" . יושב ומתכנן את הנסיעה הבאה לטיול בארץ אקזוטית במזרח או בדרום אמריקה.
נזכר אני בימים שחלמתי על נסיעה לתל אביב , והחלום הגדול ביותר היה נסיעה לאילת ארץ רחוקה ואקזוטית שראיתי רק בתמונות.
יושב סופר את קרנות הנאמנות ומרגיש מועקה , " היום בבוקר שהגעתי לעבודה לא הרגשתי באמת נהנה ?" מה בעצם עשיתי , ישיבות, דיונים , שיחות טלפון עוד פרויקט ועוד פרויקט ומה תכלס ?"
הגשם הראשון הפך לשביל נוזל שחור שהתערבב עם צבר הפיח שהצטבר במשך הקיץ ונזל במורד הרחוב , המכוניות שעבר התיזו נתזי בוץ על העוברים ושבים הממהרים לחופשת החג.
שוב עולות מחשבות בראשי, אתמול הגעתי לביתי אחרי יום עבודה עמוס , הצלחתי למכור עוד פרויקט שמכניס מיליונים לחברה , "אז למה זה לא עושה לי את זה לכל הרוחות ?".
