פרידה

פרידה.

הכרתי אותך לפני חמש שנים.

או אולי חמישה ימים?

על לוח השנה סימנתי חמישה חודשים.

חמש שניות של נצח.

חמישה מיליון קילומטר, בדפיקת לב אחת.

באהבה אין זמן.

השינוי הוא פנימי.

מבחוץ אני נראית בדיוק אותו הדבר.

קצת שמנתי, קצת רזיתי, ארך לי השיער.

זה לא משנה.

מבפנים באה לה רכות נשית, נעימה ומלטפת – סלחנית.

שקט השתרר לו בתוכי, אחרי שביקשתי סליחה.

הרכות ליטפה גם אותי ויכולתי לסלוח לעצמי.

בשקט שחזר, מצאתי שוב את האמונה ואת היצירה, שכמעט ואבדה שנית.

מצאתי שוב את הרגש והאהבה, שימתינו בסבלנות, עד שאוכל להעניק אותם.

עצבות קלה מרחפת.

לא תמיד יש סוף נפלא לאגדה.

שלום לך אהובי, על הכל, אני לך מודה.

תודה.

רק זכור, שזו אינה פרידה…