התנחלות מן הסוג האחר..../.. יעל כרמי גבאי

הבן שב מן הצבא

הוא לוקח כרית עם מזרון ושמיכה

ומתנחל על המחשב כל היום וכל הליל

וכשאני שואלת מתי תורי

מגיע אחר כבוד הבן השני

-זה לא תורך

אולי במקום לבזבז זמן

 תעשי משהו מועיל לכולם?

תורך לעשות צי'פס

עכשיו..

אז אני אמא ממושמעת

ועושה הכל מיד,

מלטפת ללאקי הבלונדיני את הראש

וחושבת...

בנים גידלתי ורוממתי,

ורק אצל לאקי התנחמתי..

כשאני מתווכחת על התור במחשב,

 הוא עושה

'רגע חושב,'

אוכל את כל הציפס מן הצלחת ,

 ונכנס מתחת לשולחן של המחשב.

 תורו של מי את מוחו לא מייגע,

 מחייך בזווית העין,

הכרס כבר שבעה,

ממתין בשקט,

עד החופשה הבאה...