בעידן הכבלים/ יעל כרמי גבאי ©

כשהירח מזמר לכוכבים

שיר ערש,

אני באמבטיה 'מתחת לברז'.

וכשאמא עסוקה

עם אנטונלה, או סלסטה

אני מחפש ת'מגבת

ומתחנן לראות בינתיים

איזה סרט.

אני מתלבש עם  ג'וג'ו חלסטרה'

צוחק  ומשגע את אמא,

עד שנמאס לה.

אמא את הטלוויזיה עוזבת

אלי  היא ניגשת,

את ראשי מלטפת.

- 'די,   חמודי מאוחר,

לא תוכל לקום מחר'.

ועכשיו לישון!

היא פוקדת.

מכסה אותי בשמיכה,

על המצח מטביעה נשיקה

ומאחלת 'ליל מנוחה'.

ואחרי רבע שעה

כשאני כבר משתכנע

ומזמין את השינה

לבלות איתי את הלילה,

היא פתאום קוראת לי-

בוא תראה, נשמה,

יש משהו בטלווייה,

בדיוק בשבילך...

חה חה  חה

ליל מנוחה..

*  *  *