ציפורי הכאב

ציפּוֹרי הכּאב

עָטו אוֹפק כְּחלחל

אֶל פּינת חַריצי יָדיךָ,

עֵת תלך בָּשׂדות החוּמים

ומצעד אנשים

כּמקהלה אחריךָ.

יורדות הן אל בֵּין התפילוֹת

תוֹלשׁות תקווֹת

מִתוך הלב החשׂוּף

ואתה פּוֹרשׂ כּפּיים

מעל כּולם

מלטף צלקוֹת בַּגֵו הכּפוּף.

ציפּוֹרי הכּאב

רוֹחשות בקול ניחר

חוֹנקוֹת כִּתמי אוֹר חיורים,

רוח ערב תבוא לבכּוֹת

על כִּתפי המַמתינים

עד יֵרדו המלאכים.