במלון (למבוגרים בלבד)

בצעירותי עבדתי כפקידת קבלה במלון בשפלת החוף, העבודה היתה קשה אך היה הרבה סיפוק ואתגר. מעל לכול התאפשר לי לראות את החיים האמתיים שיש לערי החוף. לפעמים, נדמה היה שאני הופכת למציצנית בעל כורחי.

אם רציתי או לא, נאלצתי לקחת חלק בחייהם של אנשים שונים, במיוחד בקטעי חיים שהשתיקה יפה להם.
בתקופת עבודתי במלון למדתי פרק מאלף על החיים, לא כמבצעת אלא כמשקיפה מהצד. הכרתי אנשים חשובים ונכבדים שבאו לשהות במלון בשעות הצהריים, כשהם מתכנסים בתוך עצמם, על מנת שלא יפנו אליהם בשמם המלא או בתארם החשוב.

כמעט כולם הגיעו למלון לשם חיפוש אחר אהבה אסורה.

השיעור המרתק ביותר היה עם הסוטים, אלה השאירו עקבות ברורים למעלליהם אחרי חיפוש הנאות מיוחדות במינן. אחד מאותם אורחים היה איש חשוב ומכובד מהעיר הגדולה שנהג להזמין חדר, ולאחר שהייה במקום עם בת-זוגו התורנית, היה החדר נראה כמו לאחר סערה בים; האמבטיה היתה מלאה במים מוקצפים והשטיח היה ספוג מים. לעומת זאת, המיטה לא היתה מבולגנת כלל. היא, נשארה מסודרת מבלי שאיש נגע בה.

אורח קבוע נוסף, אף הוא איש מכובד, תמיד החזיק בידו מזוודה. לא פעם הסתקרנתי מאוד באשר לתוכן המזוודה, פניתי אל אחד המלצרים וביקשתי ממנו שירגל אחרי האיש ויראה מה יש בתוכה.

למחרת ניגש אותו מלצר לחדרו של האיש ובידו נשא מגש ועליו קפה וכריכים, כעבור דקות אחדות חזר המלצר לקבלה וסומק על לחיו. סיפר לי אותו מלצר כי בכניסתו לחדר המזוודה היתה פתוחה לרווחה ובתוכה ראה אזיקים, שוט שחור, מסיכה שחורה, מגפיים שחורים, דרבנות וחרב.

צמרמורת קלה עברה בגופי...
בין שאר האורחים במלון היו קומץ אנשי עסקים מכובדים שנהגו לבוא מספר פעמים באותו היום בכל מיני שעות בלווית בנות זוג שונות, הם היו בודדים ועם זאת, ראויים להערצה מסוימת מצד עמיתיי.
אך לא רק גברים היו בין הלקוחות שבאו ושכרו חדרים למשך היום... גברת נכבדה ומיוחדת במינה נהגה להזמין בבוקר חדר ובבואה למלון בחור, צעיר ממנה בהרבה, היה מתלווה אליה.
כל הידוענים הללו היו נחמדים מאוד אלי במלון בו עבדתי, תמיד פנו אלי בחביבות ובאדיבות. אך, כאשר פגשו אותי ברחוב נמנעו במכוון להפנות ראשם לעברי. עשו עצמם כאילו לא הכירו אותי בכלל.
השנים חלפו ועזבתי את ענף המלונאות, נישאתי למהנדס וסייעתי לו בעבודות משרדיות.

החיים הינם מלאי הפתעות; הבעל החביב שלי התגלה כאדיש ואפרורי, כל מרצו ורצונו היו בעיקר לצורכי עבודתו.

את הנישואים לא רציתי לפרק, אחרי הכול, הוא בעל טוב ומבוסס מאוד.

על מנת להפיג את השעמום בשעות הפנאי חזרתי לבית המלון, אך הפעם מצידו השני של הדלפק, כלקוחה בשעות היום...

זכויות יוצרים שמורות לסוסנה דגן ©