והשמים בוכים \ מאת מאיר אוגוסטין 5.11.15

והשמים  בוכים \ מאת מאיר אוגוסטין   בסד''

שוב  הדמעות חונקות את הגרון

והשמים בוכים בשברון

הן רק אתמול שוחחנו בטלפון

ולפתע פתאום נרך כבה

ולא יבער עוד לעולם

הלב בוכה ולא מוצא עוד נחמה

איך השמחה הלכה ונעלמה

עטופה  בכנפי מלאכים עלית אל המרומים

ואנו כאן בוכים

עטופה טלית של משי ונחה על המנשוא

גמרת את מסעך האחרון

ובלבנו השארת רק זיכרון

זיכרון כואב חקוק באבן 

וזה מה שנותר

עולם ומלואו תם אך לא הושלם

אך זכרך' בתוך לבנו יישאר לעולם .

יהי זכרך'' ברוך''