חזרה ליצירות
שירים

פרופסור מפוזר

כמעיין המתגבר | (13/09/2006 01:49) | 131 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 
הגיע היום הגדול
תם ונגמר החופש הגדול
כשבני בכורי עלה לכתה ד'
ספורו שהצחיקני יסופר כעת.
 
תחבתי לתיקו סנדביץ ארוז גבינה
בננה , תפוח ועוד חצי מנה,
שקית שוקו ביד,
ולתיק הוספתי  עוד אחד
 
רם וגאה בילקוטו החדש
כובע קסקט ומגוהץ הדש,
מחברות וספרים עטופים בקפידה
וספר נוסף שאהב ספר מדע.
 
רצה לעזור לי כל כך
שבקש גם להוריד בדרך את הפח,
חייך מאושר  ,אני הייתי גם
ששכח להוריד חלב מהשפם.
 
אבל זה לא היה הכל...
מעבר להיותו נפוח כמו תרנגול,
כשהצצתי פעם נוספת מהחלון
שומו שמיים התאבנתי לדום.
 
בידו האחת לחץ שוקו לפיו
שטפטף לו צייר גם נתיב,
אך בידו השניה, הבטתי לא מאמינה
נשא לכיתה  שקית אשפה שמנמנה...
 
לחשתי בשמו סופקת כפה
כי את ילקוטו שכח בחדר האשפה...
עד היום הוא פרופסור ידוע
ששוכח  חפציו באופן קבוע...
 
 

תגובות

חזרה ליצירות