העונש הגדול :)

עיניים טרוטות

נשימות מהירות

מנסה להספיק לכבס ולתלות

לשטוף לבשל להאכיל ולהלביש

לקלח כל שעה זה פשוט מתיש

הבוקר עולה עם משימה ראשונה

צופה את  "פספוס המיליון" השנה

שוב מצעים רטובים ועוד לא התחיל היום

מתי כבר ייתם החופש האיום?

אמא עייפה-חושבים אותה לאנרג'ייזר הארנב

אמא רעבה- תכף משתגעת מרעב

כותבת את התחושות כי לא רוצה להשאירן בפנים

עד שילד אחד נרגע השני צורח עד לעננים

יודעת כמה הם מתוקים ונפלאים

אז למה אני רק מחכה לרגע שיהיו כבר ישנים?

מקווה שלא תשפטו אותי לחומרה על הנושא

צרות של עשירים יש מי שיקרא לזה

או אפילו כפיות טובה על כל הטוב

אבל מה אעשה והעייפות מכריעה אותי בסוף

כל מה שאני צריכה זו חופשה של שישה חודשים פעמיים בשנה-

ממש כמו בבדיחה הדמיונית, הישנה.

ואיך זמן לכתוב אני מוצאת בתוך הבית הגועש

כי עכשיו הם משחקים כבר חמש דקות שלמות

- יש!