לַיְלָה

לַיְלָה

הַפְּרָחִים סָגְּרוּ גְּבִיעֶיהֶם

לִקְרַאת לַיְלָה

חֶסֶד רַב צָּפוּן בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה.

נְשִׁימַת הַנָּמִים אֶת שְׁנָתָם

עוֹלָה מְעַל גַּגּוֹת הַעִיר

וְיוֹצֶרֶת חוּפָּה שֶל אֲפֶלָה וּמְנוּחָה

מְנוּחַת עַלוּמִים וּתְכֶלֶת,

שֶכּוּלָם נִכְסָפִים אֶלֶיהָ

נָחַה עַל הַעוֹלָם.

תָּפַסְתִי אֶת הַרֶגַע הַקָּסוּם

עַד שֶתָעְלֶה הַשֶּמֶש

וּתְעוֹרֶר אֶת הַפְּרָחִים

וְאֶת בְּנֵי הַאָדָם

וְתַּתְחִיל מִלְחֶמֶת הַקִּיוּם.

הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁבִּשְׁעַת לַיְלָה

מְעַל הַעִיר,

הִתְמַלְאוּ בְּיוֹפִי וּבִשְׁלֶמוּת

תֶרֶדְנָה עִם אוֹר רִאשׁוֹן,

וְאַז תַּתְחֶלְנָה מִלְחָמוֹת

וְיִשְׁלְחוּ יַד זֶה בַּזֶה

וּבַא הַרָצוֹן לִבְרוֹחַ,

לְהִתְבוֹדֵד כְּמוֹ הַנָּזִיר

שַם בַּמִּנְזָר שֶׁבְּהַרִים.

בַשֵּׁינָה, שֶׁעַדָּיִן לֹא יָקַצְנוּ מִמֶנָה,

אֶפְשָׁר לַחוּשׁ בַּאוֹשֶׁר הַזָּךְ

בְּאֱלוֹהִים

זוּ הַשָּׁלְוָה שֶ –

שֶׁנוֹשְׂאִים אֶלֶיהָ

פָּנִים.