חוֹזֶרֶת

אֲנִי חוֹזֶרֶת לְעַצְמִי
רַק
כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ.
אוֹהֶבֶת
לְהִתְכַּרְבֵּל אִתְּךָ
עַל מַצַּע עֲלֵי שַׁלֶּכֶת,
מְסֻחְרֶרֶת, מְהֻפְּנֶטֶת,
גַּם בַּגּוּף וְלֹא רַק בַּנֶּפֶשׁ
נְתוּנָה לְמָרוּתְך, הַנְהָגָתְךָ
לִתְנוּעוֹתֶיךָ הַמַּכְתִּיבוֹת אֶת תְּגוּבָתִי –
וְאַתָּה -
מְחַבֵּק,
מְלַטֵּף,
לוֹחֵשׁ,
אֲנִי עוֹקֶבֶת
אַחַר הַתְּנוּעָה הַמְּעֻדֶּנֶת
שֶׁל הֶעָלִים הַמֻּזְהָבִים,
כְּמוֹ מִשְׁתַּתְּפִים בְּאַהֲבָתֵנוּ
מִתְבַּשֶּׂמֶת מִנִּיחוֹחַ הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ
הַמִּתְנַשֵּׂא מֵעָלֵינוּ וַעֲנָפָיו מְבָרְכִים
אוֹתְךָ,
אַף אוֹתִי
וְאֶת שְׁנֵינוּ גַּם יַחַד.

בַּחֶדֶר הַסּוֹדִי שֶׁל לִבִּי
תָּרָה אַחַר תְּשוּקוֹת,
מַעֲלָה עָשָׁן שֶׁל מְשׁוֹרֶרֶת.
רוּחַ קַלָּה
מִפַּעַם לְפַעַם
מְאַוֶּשֶׁת קַלּוֹת בֵּינֵינוּ,
מְאַוְרֶרֶת
נוֹשֵׂאת מַחְשְׁבוֹתַי,
בְּעוֹדִי מִתְקֶדֶּמֶת
בְּמַדְרְגוֹת הַזִּכָּרוֹן
יוֹדַעַת שֶׁלָּאַהֲבָה
יֵשׁ רִגְעֵי חֶסֶד
יֵשׁ רִגְעֵי זְכוּת.