אבני דרך

אבניי דרך/גיא רגב

בכול אשר דרכו רגליי

סימנתי לי אבנים

שאדע כי עברתי

עוד מרחק

בחיים...

כשהייתי ילד

נהגתי לחרוט

באבן גיר

לצייר בית

עם גג רעפים

וחלונות מרובעים

ודלת מלבנית

חלום של ילד...

כשהייתי נער

במסעות בנחלים

דרכו רגליי

על אבניי חלוקים

נחרטו בהם סימנים

של אהבת נעורים...

כשהייתי חייל

גידרתי לי לבנים

עם כתמים אדומים

להזכיר לכולם

מסעות אחים

של אלו שמסרו

נפשם

על קידוש החיים...

כשהייתי בחור

עול בימים

בניתי לי בית

כן זה הבית

מחלום ילדותי...

אבנים רבות פזורות בדרכי

ורק אבן אחת

לא אצליח להניח

בכוחות עצמי

האבן שיניחו

על גופתי...

רוצה שתהא זאת

אבן לבנה

עם עין קטנה וחלולה

שיידעו שהייתה

כאן פעם נשמה

טהורה

שראתה את הכול

למרות היותה

עיוורת...

רוצה שתהייה בה

אוזן חרוטה

שידעו שהייתה כאן פעם

נשמה

ששמעה הכול

למרות היותה

 חרשת...

רוצה שיהיו בה זוג כנפיים

שיידעו שהייתה כאן פעם

נשמה

חופשיה

למרות היותה כלואה

על קווי הרשת...

כל הזכויות שמורות לגיא רגב©