בְּתּוֹךְ הַסְּעָרָה

בְּתּוֹךְ הַסְּעָרָה

מעל תורן הספינה

כמו משה מעל הר נבו

ראה מרחוק את החוף.

כמו ענן של קְטוֹרֶת

נח ערפל על שׂדות,

בתוך כֶּתֶם של שמש

ראה נערה –

או שמא היה זה רק צִּלָה,

שנשאר שם מיום אחר.

בַּאוֹפֶק –

התנשׂאו הרים כחולים,

על פני הגלים הקוצפים

ראה אניה עולה

ויורדת תהומות.

השמש השוקעת,

הטילה על המים

כתם אור ירקרק

כעין הַאִזְמָרַגְדְּ.

גשם יצר קשת

בְּמַּפְּלֵי המים הגואשים,

עוד רגע קט

ישקע גם הוא בַּמְּצוּלָה.

אל נערה על החוף

שלח קריאתו

אבל דממה גדולה הייתה –

דְּמְמַת הַנֶּצַח.

כְּחוֹל הלילה השחור

התפשט על פני המים.