מנורת השמן שלי 22/מאי/2015 סיפור מתהווה

 

 מנורת השמן שלי 22/מאי/2015

“ויירא מלאך יהוה אליו, בלבת-אש--מתוך הסנה; וירא, והנה הסנה בוער באש, והסנה, איננו אוכל.  ג ויאמר משה--אסורה-נא ואראה, את-המראה הגדול הזה:  מדוע, לא-יבער הסנה.  ד וירא יהוה, כי סר לראות; ויקרא אליו אלוהים מתוך הסנה, ויאמר משה משה--ויאמר הנני.  ה ויאמר, אל-תקרב הלום; של-נעליך, מעל רגליך--כי המקום אשר אתה עומד עליו, אדמת-קודש הוא. "שמות פרק ג

חיבור בין אש לעץ מפיץ אור וחום רב , לאחר הבעירה יותיר אפר , להבת פתיל נתון בחלב מסמנת קדושה והתקרבות לכל יכול , ונתקרב במועדים קבועים , כך  בערב שבת , ביום הזיכרון לחללי צהל , לנפגעי מחנות ההשמדה , וכך בפורים וזכר נס כד השמן הקטן, וגם לזכר יקירינו שנפטרו .

וחשבתי לי בתוך עצמי שיש לאחד במנורת שמן אחת  את אותות  הלהבה השונים וסמל ההתגלות האלוהית לאדם , למען יטול על עצמו תפקיד מלפני השכינה ועבור עמו שבחר "נעשה ונשמע" לאלוהנו ואלוהי אבותינו .

ועוד ,רבות הרהרתי , איך זה שנשאר כד קטן  מלא שמן במקדש שהוחרב ונשרף ואף זכיתי לראות במוזיאון המקרא בירושלים כד שמן שהתעוות ונשבר עקב חום השריפה .

סיפור הנס בכד יוצא דופן , מיכל שמכיל שמן אך לא נראה כמו כד שמן רגיל .ואם השמן נתן אורו 8 ימים , הרי שהייה זה מיכל גדול יחסית ,אך מראהו קטן  .

ומכל הנתונים הסקתי שהמיכל הוא מן סיר בגובה נמוך , גובהו כרוחב בוהן בכף היד , ומחוגו לא יותר מכף יד גבר  פשוטה  ,  ובמכסה קדחתי חורים ובהם נתתי פתילים קצרים , וגם חור רחב כמו אצבע - למילוי השמן , והמכסה והסיר  נעשו מחימר וחוברו  לגוף אחד, וליד קדחיי ( נקביי) הפתילים נכתבו שמות כמו  , שבת המלכה , ומאחור למאחז הידית נקב ללהבת זיכרון ,ובמחוג הקיצון 8 נקבים לזכר החנוכה ואחד לשמש .והידית אוחזת בסיר כמרמזת על אדם כורע מלפני הלהבה מסיט מבט , למען לא יחזה בהתגלות האל , ויחלל קדושה .

וחרטתי על כלי החומר לפני שריפתו , את המלים הבאות ישירות מן הכתובים  ," ; של-נעליך, מעל רגליך--כי המקום אשר אתה עומד עליו, אדמת-קודש הוא " .