גלגול אותיות

יש שתתקל בלכתך ברחוב בארגז מהוה, לעיתים שקית ניילון פעורה,

מלאים בספרים ישנים.

כמעט תמיד במרחק מה מהפח,

כאילו לא יהיו בו עוד יום יומיים,

מרחק נקיפות המצפון.

ברי המזל המעטים שביניהם,

כמו היפים והחייכנים בבתי יתומים,

ייאספו לבתים אחרים,

ואילו האחרים, רובם,

יודעים כי נשלחו אל תומם,

כמו אסקימואי זקן,

הנשלח באחרית ימיו אל שדות הקרח הנצחיים.

הימים ימי סתיו והגשם מגיע.

זעף, קודר, ליבו קר.

מים הם אויבו הגדול של הדף הכתוב.

ראשונים להם רק האש והמספריים.

ובעצם האדם האוחז בהם.

חולפות כמה שעות ומשאית זבל מגיעה

ופועל זריז אוסף את עיסת הנייר הרטובה אל קירבה, המעכל כל.

יש שתתקל בלכתך ברחוב בערימת אותיות,

ששטף הגשם מן הספרים.

עירומות, עדיין לחות, קצת מחוקות,

אך אותיות!

תאסוף אותן ברוך ובחמלה לתוכך,

תמהר לביתך

ותשורר